בעמוד זה ניתן להאזין לביצוע ולקרוא את מילות הפיוט המוכר ‘לך אלי תשוקתי’, הנאמר ברוב הקהילות הספרדיות (למעט יהודים המוכרים כ-‘ספרדיים מערביים’, בשל מוצאם מפורטוגל וספרד עצמה) כחלק מתפילת ערבית של יום הכיפורים. הפיוט מיוחס לרבי אברהם אבן עזרא (ראב”ע) בן המאה ה-12, אך רבים מייחסים אותו לרבי יהודה הלוי. פיוט זה נכלל בסדר התפילה בשל רצונו לעורר את נפש האדם לכמיהה וערגה אל אלוהיו, כמו גם זכירה של יום המיתה. הוא מכיל בתוכו התוודות על חטאי האדם, אותם הפיוט מונה על פי סדר האלפבית, כדרך שעושים בוידוי המוכר של יום הכיפורים (‘אשמנו’, ‘בגדנו’ וכ’ו). על ידי כך יוצאים המתפללים ידי חובת הפוסקים הסוברים שצריך להתוודות לפני תחילת יום הכיפורים גם בתום הסעודה המפסקת של הצום.
לרוב פיוט זה מושר, אם על ידי כל הקהל כאיש אחד, ואם על ידי החזן וקהל המתפללים לסירוגין. נהוג לומר את הפיוט בישיבה, אף על פי שהוא ממלא את מקומו של הווידוי, ועל פי ההלכה יש לעמוד בשעת אמירת הווידוי.
לפיוט זה נוצרו מספר ביצועים, וכאן הוא מובא בביצוע רוק מודרני של מאיר בנאי ז”ל. להאזנה לגרסאות נוספות מתוך אתר הפיוט והתפילה, לחצו כאן.
מילות הפיוט המלא
לְךָ אֵלִי תְּשׁוּקָתִי. בְּךָ חֶשְׁקִי וְאַהֲבָתִי.
לְךָ לִבִּי וְכִלְיותַי. לְךָ רוּחִי וְנִשְׁמָתִי.
לְךָ יָדַי לְךָ רַגְלַי. וּמִמָּךְ הִיא תְכוּנָתִי.
לְךָ עַצְמִי לְךָ דָמִי. וְעורִי עִם גְּוִיָּתִי.
לְךָ עֵינַי וְרַעְיונַי. וְצוּרָתִי וְתַבְנִיתִי.
לְךָ רוּחִי לְךָ כּחִי. וּמִבְטָחִי וְתִקְוָתִי.
לְךָ לִבִּי וְדַם חֶלְבִּי. כְּשֶׂה אַקְרִיב וְעולָתִי.
לְךָ יָחִיד בְּלִי שֵׁנִי. לְךָ תּודֶה יְחִידָתִי.
לְךָ מַלְכוּת לְךָ גֵּאוּת. לְךָ תֵּאות תְּהִלָּתִי.
לְךָ עֶזְרָה בְּעֵת צָרָה. הֱיֵה עֶזְרִי בְּצָרָתִי.
לְךָ אוחִיל בְּעֵת אָחִיל. כַּיּולֵדָה בְאַנְחָתִי.
לְךָ שִׂבְרִי רְפָא שִׁבְרִי. וְאֶת צִירִי וּמַכָּתִי.
לְךָ אֶהֱמֶה וְלא אֶדְמֶה. עֲדֵי תָאִיר אֲפֵלָתִי.
לְךָ נֶצַח בְּךָ אֶבְטָח. וְאַתָּה הוּא אֱיָלוּתִי.
לְךָ אֶזְעַק בְּךָ אֶדְבַּק. עֲדֵי שׁוּבִי לְאַדְמָתִי.
לְךָ אֲנִי בְּעודִי חַי. וְאַף כִּי אַחֲרֵי מותִי.
לְךָ אודֶה וְאֶתְוַדֶּה. עֲלֵי חֶטְאִי וְרִשְׁעָתִי.
לְךָ יִשְׁעִי סְלַח רִשְׁעִי. וְאֶת פִּשְׁעִי וְאַשְׁמָתִי.
לְךָ אֶכַּף וְאֶפְרשׂ כַּף. שְׁמַע נָא אֶת תְּחִנָּתִי.
לְךָ אֶבְכֶּה בְּלֵב נִדְכֶּה. בְּרב שִׂיחִי וְתוּגָתִי.
לְךָ חֶסֶד לְךָ חֶמְלָה. חֲמול עַל כָּל תְּלָאותִי.
וְגָדול מִנְּשׂוא חֶטְאִי. וְגָדְלָה יַד מְשׁוּבָתִי.
וְלָכֵן גָּדְלוּ צִירַי. וְקָצַרְתִּי זְרִיעָתִי.
וְאוי עָלַי וְהָהּ לִי. אִם תְּדִינֵנִי כְּרִשְׁעָתִי.
וְיִצְרִי צורְרִי תָּמִיד. כְּמו שָׂטָן לְעֻמָּתִי.
יְעָצָנִי וּפִתָּנִי. בְּמועֵצות לְרָעָתִי.
וְעָלָיו לא עֲלֵי בִּלְתּו. חֲמָסִי עִם תְּלוּנָתִי.
וְעֵת יַעֲלוּ עֲלֵי לִבִּי. עֲונותַי בְּמִטָּתִי.
מְאד אֶפְחָד וְגַם אֶרְעָד. מְאד יִגְדַּל מְהוּמָתִי.
וְאֶרְגַּז עֵת אֱהִי זוכֵר. לְפָנֶיךָ מְעֻוָּתִי.
וְאֶעֱמד נֶגְדְּךָ עֵרום. וּמַה תִּהְיֶה תְּשׁוּבָתִי.
בְּיום בִּי יַעֲנֶה כַּחְשִׁי. וְאכַל מִפְּרִי דָתִי.
וְיָבאוּ יְמֵי שִׁלּוּם. וְתִקְרַב עֵת פְּקֻדָּתִי.
וְשִׁמְעָךְ עֵת שְׁמַעְתִּיהוּ. מְאד זַעְתִּי וְיָרֵאתִי.
וּמִי יַעֲמד לְפָנֶיךָ. וּמִי יִהְיֶה תְמוּרָתִי.
וְאֵיךְ חֶשְׁבּון לְךָ אֶתֵּן. וְאֵיךְ אֶצְדַּק בְּטַעֲנָתִי.
וְאָשַׁמְתִּי וְאָרַבְתִּי. וּבָגַדְתִּי וּבָזִיתִי.
וְגָזַלְתִּי וְגָנַבְתִּי. הֲרֵעותִי וְהִרְשַׁעְתִּי.
וְגַם זַדְתִּי וְחָמַסְתִּי. וְחָטָאתִי וְהֶחֱטֵאתִי.
וְטָעִיתִי וְיָעַצְתִּי. וְכִזַּבְתִּי וְכָפַרְתִּי.
וְלוצַצְתִּי וְגַם לַצְתִּי. וּמָרַדְתִּי וּמָרִיתִי.
וְנִאַצְתִּי וְנִאַפְתִּי. וְסָרַרְתִּי וְסָרַחְתִּי.
וְעָוִיתִי וְהֶעֱוֵיתִי. וּפָשַׁעְתִּי וּפָגַמְתִּי.
וְצָרַרְתִּי וְצִעַרְתִּי. וְקִלַּלְתִּי וְקִלְקַלְתִּי.
וְרָשַׁעְתִּי וְשִׁחַתְתִּי. וְתִעַבְתִּי וְתָעִיתִי.
וְסַרְתִּי מִדְּרָכֶיךָ. וְכִסַּתְנִי כְּלִמָּתִי.
וְהִגְדַּלְתִּי עֲשׂות רֶשַׁע. וְהֶחֱזַקְתִּי בְּרִשְׁעָתִי.
וְכִחַשְׁתִּי וּמָעַלְתִּי. וְעָשַׁקְתִּי וְרַצּותִי.
וְחָטָאתִי בְּרֵאשִׁיתִי. וְרָשַׁעְתִּי בְּאַחֲרִיתִי.
וְאָשַׁמְתִּי בְּיַלְדוּתִי. וּבָגַדְתִּי בְּזִקְנָתִי.
וּבָחַלְתִּי בְּתורָתָךְ. וּבָחַרְתִּי בְּתורָתִי.
וְעָזַבְתִּי רְצונֶךָ. וְהָלַכְתִּי בְּתַאֲוָתִי.
וְהִשְׁלַמְתִּי רְצון יִצְרִי. וְלא בַנְתִּי לְאַחֲרִיתִי.
וְהִרְבֵּיתִי לְהוסִיף חֵטְא. עֲלֵי רִשְׁעִי וְחובָתִי.
וְלָכֵן כִּסְּתָה פָנַי. כְּלִמָּתִי וְגַם בָּשְׁתִּי.
וְאֵין לִי בִּלְתְּךָ מָנוס. וּמִמָּךְ הִיא סְלִיחָתִי.
וּמוחֵל בִּלְתְּךָ אַיִן. וּמֵאִתָּךְ מְחִילָתִי.
וְאִם תָּבִיא בְמִשְׁפָּט עַבְ דְּךָ מַה הִיא גְבוּרָתִי.
וּמַה אֲנִי וּמַה חַיָּי. וּמַה כּחִי וְעָצְמָתִי.
כְּקַשׁ נִדָּף מְאד נֶהְדָּף. וְאֵיךְ תִּזְכּר מְשׁוּגָתִי.
כְּקַשׁ נִדָּף מְאד נֶהְדָּף. וְאֵיךְ תִּזְכּר מְשׁוּגָתִי.
וְנֶאֱלַמְתִּי וְנִכְלַמְתִּי. וְכִסַּתְנִי כְּלִמָּתִי.
רְצונָךְ אֶשְׁאֲלָה תָמִיד. לְמַלְאות אֶת שְׁאֵלָתִי.
וְהֶרֶב כַּבְּסֵנִי. מֵעֲונותַי וְחַטָּאתִי.
וְהַבֵּט רוב תְּלָאותַי. וְדַלּוּתִי בְּגָלוּתִי.
וְאַל נָא תַּעְלֵם אָזְנָךְ. לְרַוְחָתִי לְשַׁוְעָתִי.
עֲרוב עַבְדָּךְ לְטובָה גַּם. אֱמור נָא דַּי לְצָרָתִי.
וְהַרְאֵנִי תְשׁוּעָתָךְ. בְּטֶרֶם יום תְּמוּתָתִי.
וְיום נָפְלִי בְּפַח מוקְשִׁי. סְמוךְ נָא אֶת נְפִילָתִי.
וְלַעֲנָה שָׂבְעָה נַפְשִׁי. עֲדֵי קַצְתִּי בְחַיָּתִי.
עֲשֵׂה עִמִּי לְטובָה אות. וְקוּמָה נָּא לְעֶזְרָתִי.
הֲכִי אַתָּה מְנַת חֶלְקִי. וְרִנָּתִי וְטובָתִי.
וְגורָלִי וּמַהְלָלִי. וְכָל גִּילִי וְשִׂמְחָתִי.
שְׂשׂון לִבִּי וְאור עֵינַי. וּמָעֻזִּי וְחֶמְדָּתִי.
וּמַרְגּועִי וְשַׁעְשׁוּעִי. מְנוּחָתִי וְשַׁלְוָתִי.
הֲבִינֵנִי עֲבודָתְךָ. וְלָךְ תִּהְיֶה עֲבודָתִי.
הֲשִׁיבֵנִי וְאָשׁוּבָה. וְתִרְצֶה אֶת תְּשׁוּבָתִי.
וְהורֵנִי דְרָכֶיךָ. וְיַשֵּׁר אֶת נְתִיבָתִי.
וְתִשְׁמַע אֶת תְּפִלָּתִי. וְתַעֲנֶה אֶת עֲתִירָתִי.
בְּכָל לִבִּי דְּרַשְׁתִּיךָ. עֲנֵנִי יָהּ דְּרִישָׁתִי.
אֲנַסֵּךְ אֶת דְּמָעַי לָךְ. מְחֵה חֶטְאִי בְדִמְעָתִי.
וְנַפְשִׁי אָמְרָה חֶלְקִי. ה’ הִיא וְנַחֲלָתִי.
אֱסוף נָא אֶת עֲונותַי. בְּחַסְדָּךְ יום אֲסִיפָתִי.
וְיום לֶכְתִּי לְפָנֶיךָ. רְצֵה נָא אֶת הֲלִיכָתִי.
וְעִם עושֵׂי רְצונֶךָ. תְּנָה שְׂכַר פְּעֻלָּתִי.
וְתִשְׁלַח מַלְאֲכֵי הַחֵן. וְיֵצְאוּ נָא לְעֻמָּתִי.
וְשָׁלום בּואֲךָ יאמְרוּ. בְּקול אֶחָד בְּבִיאָתִי.
יְבִיאוּנִי לְגַן עֶדְנָךְ. וְשָׁם תִּהְיֶה יְשִׁיבָתִי.
וְאֶתְעַדֵּן בְּאורֶךָ. וְשִׂים כָּבוד מְנוּחָתִי.
וְאור גָּנוּז לְפָנֶיךָ. יְהִי סִתְרִי וְסֻכָּתִי.
וְתַחַת צֵל כְּנָפֶיךָ. תְּנָה נָּא אֶת מְחִצָּתִי.
שְׁמַע קולִי אֲשֶׁר יִשְׁמַע בְּקולות. וְהָאֵל הַמְקַבֵּל הַתְּפִלּות.
וְהָעושֶׂה בְּלִי חֵקֶר גְּדולות. וְנִפְלָאות וְהַנּורָא עֲלִילות.
וְהֶחָכָם וְהַקַּיָּם לְעולָם. וְהַגִּבּור עֲלֵי כָל הַיְכולות.
וְהָרַחוּם וְהַחַנּוּן וְהַטּוב. וְהֶחָסִיד וְהַמַּרְבֶּה מְחִילות.