בעמוד זה ניתן לצפות בביצוע ולקרוא את מילות השיר המוכר 'ירושלים של זהב', שהלחינה נעמי שמר. השיר בוצע לראשונה ע"י שולי נתן כחלק מהתכנית האומנותית של פסטיבל הזמר בשנת 67', וזכה במקום הראשון. זאת, למרות כי הוא לא נכלל ברשימת השירים המשתתפים בתחרות, אך השופטים החליטו להעניק לו את הפרס בכל זאת.
לכתיבת השיר ישנו סיפור ייחודי ומרתק: ראשית הסיפור בחורף של שנת 1967, בפנייתו של איש "קול ישראל" גיל אלדמע אל המשוררת והמלחינה נעמי שמר לכתוב שיר על העיר ירושלים, וזאת לבקשת ראש העיר דאז טדי קולק. שמר התחבטה והתקשתה בכתיבת השיר. לבסוף, נזכרה באגדה התלמודית שלמדה בילדותה המספרת על רבי עקיבא, שהעניק תכשיט במתנה לרעייתו רחל – "ירושלים של זהב". אגדה זו שימשה השראה לכתיבת השיר הרווי כולו בציטוטים מן המקורות היהודיים.
שלושה שבועות לאחר מכן, פרצה מלחמת ששת הימים. בזמן המלחמה שהתה שמר יחד עם חברי להקת הנח"ל סמוך לאל-עריש. בין קולות הירי והקרב בקעו מטרנזיסטור מזדמן קולות של תקיעות השופר וקולם של הלוחמים שפגשו לראשונה בכותל. שמר הנרגשת הוציאה את פנקסה האישי והוסיפה בית חדש לשיר שכתבה, המתאים לאווירת הניצחון וההתלהבות ששררה בארץ לאחר המלחמה.
לאחר ביצוע השיר, הוא הפך לאחד ההמנונים של התקופה ולאחד השירים המזוהים יותר מכל עם 'הדור השני'- ילידי הארץ שנולדו לאחר קום המדינה. יש אף שהציעו וטענו כי הוא צריך להפוך להמנון המדינה החדש במקום 'התקווה'. השיר קנה את מעמדו הודות לשילוב הייחודי שבין המלל והלחן, כמו גם לעיתוי שבו הופיע לראשונה. הוא הפך לנכס צאן ברזל של התרבות העברית, כזה המושר ועוד יושר דורות רבים, ובנוסח אחד ממכתבי התגובה הרבים שקבלה שמר זמן קצר לאחר כתיבתו: "השיר שאך זה נוצר, כבר מוכר ויקר, כשיר-עם שהושר מדורות – ועוד רבות יושר".
לקריאת מאמר העוסק בכתיבת השיר והדיונים סביבו מתוך אתר הפיוט והתפילה של הספריה הלאומית, לחצו כאן. בקשור המצורף ניתן למצוא גם את האקורדים לשיר.
מילות השיר המלא:
אויר הרים צלול כיין
וריח אורנים
נישא ברוח הערביים
עם קול פעמונים.
ובתרדמת אילן ואבן
שבויה בחלומה
העיר אשר בדד יושבת
ובליבה חומה
ירושלים של זהב
ושל נחושת ושל אור
הלא לכל שירייך
אני כינור
ירושלים של זהב
ושל נחושת ושל אור
הלא לכל שירייך
אני כינור
איכה יבשו בורות המים
כיכר השוק ריקה
ואין פוקד את הר הבית
בעיר העתיקה.
ובמערות אשר בסלע
מייללות רוחות
ואין יורד אל ים המלח
בדרך יריחו.
ירושלים של זהב…
אך בבואי היום לשיר לך
ולך לקשור כתרים
קטונתי מצעיר בנייך
ומאחרון המשוררים.
כי שמך צורב את השפתיים
כנשיקת שרף
אם אשכחך ירושלים
אשר כולה זהב
ירושלים של זהב…
חזרנו אל בורות המים
לשוק ולכיכר
שופר קורא בהר הבית
בעיר העתיקה.
ובמערות אשר בסלע
אלפי שמשות זורחות
נשוב נרד אל ים המלח
בדרך יריחו.
ירושלים של זהב…