אזורים בארץ ישראל

רציונל: הסיפורים הגדולים של עם ישראל מתפקדים כמיתוסים – הם מכוננים תודעה וערכים. למיתוסים מערכת יחסים מעניינת עם עובדות היסטוריות וארכאולוגיות. לפעמים נוטים לחשוב שדי בעובדות הסותרות את המיתוס כדי

במאמר זה פרי עטו של הרב עמיחי שהם מתוך אתר מכללת הרצוג, תוכלו ללמוד על סתירות ופתרונן בסיפור דוד וגוליית. איך יתכן שאבנר, שר צבאו של שאול, לא הכיר את

באתר תל"י (תגבור לימודי יהדות), תוכלו ללמוד כיצד נתפס דוד באומנות, בשלבים שונים בחייו: כנער, כמלך, כלוחם, עם יונתן, עם בת שבע, עם שאול. באתר מובאים ומנותחים ציורים רבים של

ההיסטוריון ד"ר יחיעם שורק מספר על מרד בר כוכבא – המרד שבעקבותיו אבד הסיכוי לעצמאות יהודית במשך כמעט אלפיים שנה, מתוך אתר "הידען". שורק טוען, כהרכבי בזמנו, שבר כוכבא היה שרלטן שהוביל את

זהו מאמר של מכון שלמה אומן, העוסק ביחס החכמים למרד בר כוכבא ולמרד הגדול. במאמר תוכלו למצוא מחלוקת חכמים ביחס למרד ולתקוות הגאולה, ניתוח של אופי הנהגתו של בר כוכבא,

 במורד שלוחת חורבת עקד, סמוך לכניסה לפארק איילון, נמצאו שרידים של בית מרחץ רומי. ״חמישה תלמידים היו לו לרבי יוחנן בן זכאי כל זמן שהיה קיים היו יושבין לפניו, כשנפטר

קק"ל שמחה לארח אתכם במרכז שדה ויער שוני! האתר משלב טבע ומורשת, יערות ומעיינות, ממצאים היסטוריים מהתנחלות שבטי ישראל בארץ ועד למורשת קרב של האצ"ל טרם הקמת המדינה וכמובן, התיאטרון

האנדרטה, פרי עבודתה של האמנית איילת ביתן-לישנסקי, בנויה משני משולשים, שבזמן הטיפוס אל מקום האנדרטה נראים ביחד כמו מגן דוד ושני עמודים המדמים עמודי תלייה. ליד הפסל ניתן לראות מצבות דמוי כריות.

האצ"ל הגיע לשוני בעקבות יישוב בית"ר שהוקדם כחלק מאסטרטגיית חומה ומגדל, שהיהודים בארץ אימצו בעקבות המרד הערבי הגדול. המרד הערבי, שחל בין השנים 1936-1939, כוון בעיקרו נגד החיילים הבריטים ומוסדות

בעולם הרומי העתיק ייחסו חשיבות רבה למשחקים הציבוריים. לטובת משחקים אלו נבנו מבנים ציבוריים רבים כגון: היפודרומים – מסלולים לתחרויות של סוסים ומרכבות, תיאטראות – להצגות ואמפיתיאטרון – תיאטרון כפול

קיסריה היא העיר הרומית הראשונה שנבנתה "מאפס" ולא על יסודות של עיר קדומה יותר. המלך הורדוס, שידוע במפעלי הבנייה העצומים שלו (רק נזכיר את מצדה ובית המקדש השני שהכותל המערבי

הכפר שוני מלווה את ההיסטוריה של ארץ ישראל עוד מתקופת התיישבות שבטי ישראל בארץ ועד ימינו. שוני (במקור, הכפר "שומי" המוזכר בתלמוד הירושלמי) היה כפר יהודי קטן בשטח נחלת שבט

הסכם בלאונשטיין- בן גוריון שנחתם באוגוסט 1950, היה אירוע מכונן עבור העם היהודי, שאבד בין דפי ההיסטוריה. בהסכם החריג הזה, שלא היה כדוגמתו עד אז ומאז, יצא בן גוריון בהצהרות

הכרמל נחשב כיום לאחד המקומות הכי יפים בארץ. לא סתם קיבל הכרמל את הכינויים "ההר הירוק" ו- "שוויץ הקטנה". מהאזכורים לכרמל בתנ"ך ניתן להניח כי כבר אז היה נחשב הכרמל

יגאל ידין היה הרמטכ"ל השני של מדינת ישראל (בגיל 32!) ולמעשה הוא זה שפיקד בפועל על צה"ל במלחמת השחרור, אך את עיקר הקריירה שלו הוא עשה כארכאולוג. ידין חפר אתרים

כרזת צו התייצבות "לשרות העם" (מתוך ארכיון צה"ל) שפורסמה כחלק ממאמצי הגיוס של הישוב, החל מפרוץ קרבות מלחמת העצמאות עם הכרזת האומות המאוחדות בכ"ט בנובמבר 1947 עוד לפני הקמת המדינה

עובד לידז'ינסקי, שנולד כבן משק ברחובות, היה לוחם בחטיבת יפתח של הפלמ"ח במלחמת העצמאות. לאחר המלחמה חזר למשק, אך באחד הימים עזב את הבית והתגייס לקורס קצינים והוצב כמפקד בצנחנים.

מאמר שכתב על קרבות לטרון האלוף (במיל.) שלמה שמיר שהיה מפקד חטיבה 7 בקרבות. מתוך כתב העת 'מערכות' בהוצאת צבא הגנה לישראל. בין תפקידיו היה שלמה שמיר גם מפקד חיל

קישור למאמר קלאסי וחשוב מאד על המרד, של ההסטוריון דוד פלוסר באתר 'דעת'.  המאמר נכתב בשנות ה60 של המאה הקודמת אבל הוא עדיין חשוב לקריאה כביום כתיבתו. לקריאה פלוסר, במבט

שני חלקי מאמר מרתק של הבלוגר אלי אשד, חוקר תרבות מצויין שמתחקה כאן אחר היווצרות והתפתחות מיתוס האריה ומרכיבים מיתיים אחרים בסיפורי בר כוכבא. בחלק הראשון של המאמר – מביא אשד

מובאים כאן דבריו של יגאל ידין, מתוך דיון שנערך בתנועה הקיבוצית בשנת 1983, בעיצומו של הפולמוס שנפתח עם הוצאת ספרו של יהושפט הרכבי שטען כי צריך להפסיק לחנך על ערכי

מצורף עמוד מקורות המספרים על התהליך שעבר על רבי אלעזר מהתנשאות יהירה ועד להבנת הצורך בחברים. רבי אלעזר בן ערך היה התלמיד הכי מבריק של רבן יוחנן בן זכאי. כשרבן

בעמוד זה ניתן לקרוא הסבר תמציתי קצר על אזור עמק איילון בתקופת המקרא, כולל ציטוטים של הקטעים הרלבנטיים בתנ"ך העוסקים באזור. איילון נזכרת במקרא במספר הזדמנויות. בספר יהושע היא מוזכרת כאחת

בעמוד זה ניתן למצוא מידע תמציתי לגבי מערכת מערות המסתור שנבנו בשפלת יהודה ונמצאות בפארק איילון. המידע לקוח מתוך אתר 'מסע אחר'. לצפייה בטקסט בגרסתו המקורית, לחצו כאן.    בפארק

בעמוד זה ניתן למצוא מידע גיאוגרפי תמציתי על שפלת יהודה, מיקומה והדרכים העוברות בה. המידע לקוח במקור מאתר 'כותר' של מט"ח.  לצפייה בטקסט בפורמט הדיגיטלי (מנוקד) ניתן ללחוץ כאן.  שפלת יהודה

באתר מט"ח מובא מאמר מאת הפרופסור לארכאולוגיה רוני רייך, המטיל ספק בסיפור דוד וגוליית המוכר כל כך. רייך משווה בין סיפור זה לבין סיפור אחר, דומה לו להחריד, משמואל ב',

בעמוד זה ניתן למצוא רקע כללי על אמאוס וחשיבותו ההיסטורית של המקום. אמאוס נזכרה לראשונה בספר מקבים א' בתיאור הקרב שהתחולל כאן בשנת 165 לפנה"ס. כאן חנה אז מחנה הצבא

את "מסדה" פרסם המשורר, המתרגם והפובליציסט זוכה פרס ישראל יצחק למדן ב-1927, בהיותו בן 28. יצירה זו נקראה ונלמדה רבות בישראל ובתפוצות והיתה לה השפעה נרחבת בדורה. זהו הפרק הראשון

זהו הנוסח המלא של נאומו האחרון של אלעזר בן יאיר, כפי שנכתב ע"י יוסף בן מתתיהו, הלוא הוא יוספוס פלאביוס. "אסון האדם הוא החיים ולא המוות, כי המוות קורא דרור

בעמוד זה ניתן למצוא את המדרש המלא על רבי אלעזר שנכנס לבית המרחץ הרומי, הלקוח מתוך תלמוד ירושלמי, מסכת שבת פרק ו' דף ח' ט"ג. רבי אלעזר הוה יתיב מטייל בבית

בקטע המצורף ניתן לקרוא מבחר קטעים מתוך ספר חשמונאים א', פרקים א'-ב', בהם מתוארים הרקע להשתלשלות המרד, עד למותו של מתיתיהו החשמונאי. את הטקסט המלא של ספר חשמונאים ניתן לקרוא

בקטע המצורף ניתן לקרוא מבחר קטעים מתוך ספר חשמונאים א', פרקים ג'-ד', בהם מתוארים אופן יציאתם של המקבים למרד נגד אנטיכוס והשתלשלות הקרבות עד לנצחונם וטיהור בית המקדש. את הטקסט

בעמוד זה ניתן לקרוא את הפסוקים מתוך ספר יהושע פרק י' העוסקים באזור עמק איילון ('שמש בגבעון דום'). בקישור המצורף ניתן גם להאזין להקראת הפסוקים. א וַיְהִי כִשְׁמֹעַ אֲדֹנִי-צֶדֶק מֶלֶךְ יְרוּשָׁלִַם,

עזקה היתה עיר חשובה לאורך ההיסטוריה, מתקופת הברונזה התיכונה, דרך תקופת הברזל וכלה בימי בר כוכבא. חשיבותה הרבה נובעת ממיקומה האסטרטגי השולט על הדרך מהעיר הפלישתית גת, דרך עמק האלה

שמואל א פרק יז א וַיַּאַסְפ֨וּ פְלִשְׁתִּ֤ים אֶת־מַֽחֲנֵיהֶם֙ לַמִּלְחָמָ֔ה וַיֵּאָ֣סְפ֔וּ שֹׂכֹ֖ה אֲשֶׁ֣ר לִיהוּדָ֑ה וַֽיַּחֲנ֛וּ בֵּין־שׂוֹכֹ֥ה וּבֵין־עֲזֵקָ֖ה בְּאֶ֥פֶס דַּמִּֽים ׃ ב וְשָׁא֤וּל וְאִֽישׁ־יִשְׂרָאֵל֙  נֶאֶסְפ֔וּ וַֽיַּחֲנ֖וּ בְּעֵ֣מֶק הָאֵלָ֑ה וַיַּעַרְכ֥וּ מִלְחָמָ֖ה לִקְרַ֥את פְּלִשְׁתִּֽים ׃ ג וּפְלִשְׁתִּ֞ים

הסיפור המוכר של דוד וגלית נפתח בתיאור הזה: "וַיֹּאמֶר שְׁמוּאֵל אֶל-יִשַׁי, הֲתַמּוּ הַנְּעָרִים, וַיֹּאמֶר עוֹד שָׁאַר הַקָּטָן, וְהִנֵּה רֹעֶה בַּצֹּאן; וַיֹּאמֶר שְׁמוּאֵל אֶל-יִשַׁי שִׁלְחָה וְקָחֶנּוּ, כִּי לֹא-נָסֹב עַד-בֹּאוֹ פֹה. וַיִּשְׁלַח

סיפור מות שאול ובניו בגלבוע, וקינת דוד עליהם, מתוך ספר שמואל. (א) וַיְהִי אַחֲרֵי מוֹת שָׁאוּל וְדָוִד שָׁב מֵהַכּוֹת אֶת־הָעֲמָלֵק וַיֵּשֶׁב דָּוִד בְּצִקְלָג יָמִים שְׁנָיִם׃ (ב) וַיְהִי בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי וְהִנֵּה

שירו של נתן אלתרמן המספר את גבורת מבקיעי הדרך לירושלים. ההיגיון גזר: לשווא ! הפחד סח: נחתם דיננו ! חשבון המלחמות השב ירק בבוז אל מול פנינו. פלדה אנגלית ואש

"…היה הכרח לעשות מאמץ נואש לפרוץ דרך לירושלים, אבל הארץ כולה היתה אחוזה להבות, כל יישוב היה בסכנה, כל הדרכים היו משובשות, כל כוחות ה"הגנה" היו מרותקים למקומותיהם… הכנופיות השתוללו

קטע מיומנו של רואי ברזילאי בן ה 12 החי בירושלים הנצורה: "יום חמישי- בכל זאת האצטומכא דורשת את שלה. להתכרבל על רבע כיכר לחם עבש טובל בשמן ומתובל במלח- זה

מתוך ספרו של לוחם הלח"י עזרא יכין: "אלנקם- סיפורו של לוחם חירות ישראל" "16 ביולי. לאן? מנסים לנחש: אולי בית צפפה? ואולי שייח ג'ארח? לא. לפי הרמזים זה חייב להיות

״לי, שנולדתי בארץ-ישראל, לא היתה אהבת המולדת אהבה מופשטת. חבצלת השרון והר הכרמל היו ממש שבממש, פרח נותן ריח והר שרגליי דרכו בשביליו… ראיתי לנגדי לא רק את הקישון העובר

"אנו יושבים על הרכס הצופה אל ירושלים העתיקה, עוד מעט אנו עומדים להיכנס אליה. העיר העתיקה של ירושלים, שמאז כל הדורות חולמים עליה ושואפים אליה, אנחנו נהיה הראשונים להיכנס אליה.

מצורפים שלושה מאמרים מצויינים על חרבת עתרי. מאמרון קריא וידידותי של ספי בן יוסף על חרבת עתרי. לקריאה מאמר מקיף ומדעי על חרבת עתרי של הארכאולוגים בועז זיסו ואמיר גנור

הרצאתו של עודד ליפשיץ בכנס באוניברסיטת תל-אביב לאחר עונת החפירות הראשונה של משלחת לאטונשלגר, העוסקת כולה בתל עזקה. בהרצאתו מסביר ליפשיץ על חשיבותה של העיר, ההיסטוריה שלה, מצטט מקורות קדומים

עמותת התיירות של מטה יהודה מציעה מסלול טיול קצר ויפה בתל עזקה. אורך המסלול – קילומטר אחד, ויקח למטיילים כשעה לגמוע אותו. זהו מסלול מעגלי, בדרגת קושי קלה עד בינונית,

הוצאת "תבונות" של מכללת הרצוג הוציאה מסמך זה בכדי לעזור למדריכים מתחילים או למי שאינו מדריך ורוצה להדריך בתל שוכה. במאמר מתואר הרקע ההיסטורי של התל (המסופר בספר שמואל א)

כך כותב יוסף בן מתתיהו בספרו "מלחמות היהודים" בתארו את ההרודיון שבדרום מזרח לירושלים: "וכאשר עשה הורדוס זכר עולם לקרוביו ולאוהביו, לא זלזל גם בזכר עצמו: על־כן בנה מבצר בהר

בקובץ שירי אלתרמן "עיר היונה" עוסק המשורר בניצולי המחנות שהגיעו לארץ כשריד אחרון ממשפחתם שהושמדה, התגייסו לצבא ונפלו במלחמת השחרור. בתמונה לעיל תוכלו לקרוא את שירו "יום קיבוץ גלויות כפי

השיר "שני אליהו" מספר את סיפורם של שני עולי הגרדום אליהו חכים ואליהו בן צורי, שהתנקשו בלורד מוין, השר לענייני המזרח התיכון בממשלת בריטניה, שגר בקהיר. שני המתנקשים ירו בלורד מוין בעת

שירו המפורסם של יוסי גמזו נכתב לילה לאחר שחרור העיר העתיקה בששת הימים. גמזו מספר כי ראה את הלוחמים יושבים שפופים ליד שערי העיר העתיקה לאחר הכיבוש, ושהעובדה שהם לא

יגאל ידין היה הרמטכ"ל השני של מדינת ישראל (בגיל 32!) ולמעשה הוא זה שפיקד בפועל על צה"ל במלחמת השחרור, אך את עיקר הקריירה שלו הוא עשה כארכאולוג. ידין חפר אתרים

סרטונים קצרים על פרשת הצוללת דקר. סרטון (2:17) מתוך פרוייקט הווידאופדיה של חדשות ערוץ 2. מציג את הפרשה באופן תמציתי. בתוכו גם דברי הרמטכ"ל שאול מופז "כשם שמצאנו היום את

מצורפים שלושה מקורות על הדסה למפל, פליטת שואה שהגיע ארצה בקבוצת 'ילדי טהרן' (קבוצת ילדים שהוברחו מאירופה דרך איראן), נהרגה כקשרית במבצע בן נון ב' בקרב על משטרת לטרון, ונקברה

ראיון רדיו ברשת ב' (6:44 דקות), בו מספר שוקה דינור לשמעון פרנס את סיפורו המרגש והמיוחד של אהרון ששון. את הסיפור חשף שרון מעיין, חוקר צבאי ביחידה לאיתור נעדרים של

מאמר שכתב הרמטכ"ל לשעבר משה דיין ,שהיה אז כבר שר הבטחון, לכבוד יום העצמאות העשרים למדינת ישראל, שנה אחרי נצחון מלחמת ששת הימים. בשלושת העמודים הראשונים של המאמר דיין מנתח

קישור לארבעת הפרקים על מרד בר כוכבא מתוך הפודקאסט 'קטעים בהיסטוריה' של יובל מלחי. מאד מומלץ וכייפי לשמיעה מלווה בקטעי מוזיקה ובהרבה פרטים פיקאנטיים ומעניינים. יובל מלחי הוא אחד הפודקאסטרים

מטרתו של מאמר זה היא לסקור כיצד הפך סיפור המצור על מצדה למיתוס של גבורה בתודעת היישוב לפני קום המדינה, ובמיוחד בקרב הנוער של תנועת העבודה, עד שהיה למיתוס ישראלי

זהו סיפור מבצר מצדה מתוך אתר "דעת" על מכללת הרצוג. כאן מתואר הסיפור כולו, בצורה מרגשת וחיה. את הרקע ההיסטורי, ההחלטה על ההתאבדות ההמונית, ההתאבדות עצמה וההשלכות של המעשה על

בעמוד זה ניתן למצוא את חוברת המקורות המלאה לסמינר חקר ירושלים, שהוכנה במדרשת עין פרת. החוברת מכילה מידע רלבנטי על ההיסטוריה, המתחים הפוליטיים, הדמוגרפיה והתרבות של העיר בת אלפי השנים,

בעמוד זה ניתן למצוא מפה (בפורמט pdf) של אזור שפלת יהודה (קנ"מ 1:4000). המפה נוצרה ע"י עמותת התיירות יואב. 

בעמוד זה ניתן למצוא הסבר מפורט (בפורמט pdf) על שפלת יהודה, האתרים הייחודיים הנמצאים בחבל הארץ והייחודיות שלו מבחינה תיירותית ואקולוגית. המידע לקוח מתוך אתר 'מסע אחר'.  לקריאת המידע בגרסתו המקורית,

במאמר מרתק זה תוכלו לנתח את גוליית כפציינט. פרופסור ולדימיר ברגינר, נוירולוג מבאר שבע, קורא את פרק י"ז בשמואל א' כגיליון רפואי של הענק, וקובע כי היה לו גידול ביותרת המוח,

"ילדה יפה בת 17 עשתה מעשה נורא, וכשקצין ישראלי גאה שוב פלש לביתה – היא דפקה לו סטירה. היא נולדה לתוך זה ובסטירה הזאת היו חמישים שנה של כיבוש והשפלות.

בעמוד זה ניתן למצוא מידע תמציתי על חרבת עתרי וחשיבותו הארכיאולוגית של האתר. המידע לקוח מתוך אתר רשות העתיקות. לקריאת המידע במתכונתו המקורית ניתן ללחוץ כאן.  עתרי שוכנת בפארק מערות

בעמוד זה ניתן למצוא מידע קצר ותמציתי על מבנה בית השלום באמאוס, המשמש כיום את הקהילה הנוצרית 'בני האושר', ובו פועל כיום גם מרכז מבקרים פתוח לציבור. בית השלום נבנה

בעמוד זה ניתן למצוא קישור למסלול טיול והמלצות לביקור בפארק איילון קנדה, יחד עם מפה של מסלול מומלץ לטיול במקום. המידע לקוח מתוך אתר e-yarok של הקק"ל. עמק המעיינות הוא

בעמוד זה ניתן למצוא קישור למסמך מידע שימושי על פארק איילון קנדה, ההיסטוריה והאופי הייחודיים שלו, יחד עם מפת הפארק והאיזור. החומרים נוצרו ע"י קק"ל. לצפייה במסמך, לחצו כאן.

אִירוּס הַגִּלְבֹּעַ (Iris haynei) הוא מין בסוג אירוס, בתת-הסוג אירוס (Iris Iris), בסקציית אירוסי ההיכל (אוֹנְקוֹצִיקְלוּס – oncocyclus). שמו ניתן לו על שם ויליאם אמהרסט היין (Hayne), שאסף את הצמח

בעמוד זה ניתן למצוא מידע תמציתי אודות המבנה של מוזיאון אסירי המחתרות וההיסטוריה העשירה שלו. תולדות המבנה בשלהי תקופת השלטון העות׳מאני בארץ ישראל, ביקשו מעצמות אירופה להעמיק את אחיזתן בארץ

בעמוד זה ניתן למצוא מידע תמציתי לגבי בתי הכלא המדנטוריים בארץ, שיכול לשמש לסיורים באתרים היסטוריים הרלבנטיים לתקופה, ביניהם מוזיאון אסירי המחתרות. בתי הכלא המנדטוריים מערכת המשפט ואכיפת החוק המנדטורית

הספריה הלאומית פרסמה תמונות נדירות מאוסף מיוחד שצולמו בשבוע הראשון לאחר שחרור העיר העתיקה במלחמת ששת הימים. בתמונות תוכלו לראות מתפללים מגיעים לכותל ונוגעים באבניו הגדולות, לראשונה מזה 19 שנה.

עולי הגרדום, או הרוגי המלכות, הם 12 חברי המחתרות אצ"ל ולח"י שהוצאו להורג ע"י המנדט הבריטי אחרי שנדונו למוות בתליה. אלו שמותיהם: שמונה מהם נתלו בישראל: שלמה בן יוסף, דב גרונר, מרדכי

בעמוד זה ניתן למצוא מסמך הדרכה לסיפור הקרב על עין כרם בתש"ח, פלוגת יהונתן ותצפית על עין כרם. המידע לקוח מתוך חוברת ההדרכה של מסע ישראלי.

בעמוד זה ניתן למצוא את מסמך הפעילות למסלול גוש עציון, כולל מידע על דרך האבות וההיסטוריה של הגוש.

ציר מעלה בית חורון מצפון לעיר, נקרא היום כביש 433, היווה דרך חשובה לירושלים עוד מימי יהודה המכבי. במלחמת השחרור התנכלו הערבים לתחבורה הציבורית שנסעה לעטרות ולנווה יעקב (היישובים היהודים