מסע הל"ה

בעמוד זה ניתן לצפות בסרטון קצר (כ-2 וחצי דקות) של תנועת 'בני עקיבא', המספר את סיפורה של שיירת הל"ה.

בלילה שבין ה 15 ל 16 בינואר 1948, יצאה מחלקה בת 38 לוחמי פלמ"ח בפיקודו של דני מס הנערץ לגוש עציון הנצור. שלושה נאלצו לחזור בתחילת המסע, ול"ה הלוחמים הנותרים המשיכו בחסות החשיכה. בדרכה, פגשה המחלקה רועה צאן ערבי זקן, חסה עליו והוא, ככל הנראה, הזעיק את ערביי הכפר צוריף. (גרסה אחרת מדברת על שתי מקוששות ערביות). כאלפיים ערבים מכפרי האזור השתתפו בהתפרעות וטבחו בלוחמי המחלקה עד האחרון שבהם. הם התעללו והשחיתו את הגופות.
מחלקת הל"ה נותרה כמיתוס של גבורה, טוהר הנשק ושל טרגדיה. העובדה כי לא באו לתקוף אלא כדי להציל, הוסיפה למיתוס זה. כדברי בן גוריון ימים מספר לאחר הקרב: "איני יודע בתולדות עמנו שיאי גבורה ותפארת נישאים מאלה שנתגלו בחייהם ובמותם של הבנים שנפלו… פרקי חייהם הקצרים והמפליאים בעבודה, בלימוד, במשחקים ובקרבות – כאילו נחצבו באגדת פלאים, בדמיון חוזים ומשוררים מני קדם. וקשה להאמין שכל אלה ילדי המציאות, חיה וקרובה וכשכאן על ידנו, בתוכנו, בימינו – חיו, השתובבו ופעלו הבנים והבנות היקרים שהכרנו אותם מראשית ילדותם ושהעפילו על מרום פסגת הגבורה של אדם עלי אדמות. מה קדושה האדמה שרגלי לוחמי ישראל אלה דרכו עליה!"