במלחמת יום כיפור יצאו המלחין דובי זלצר ויהורם גאון להופיע לפני חיילים בקווי כל החזיתות, בדרום ובצפון. בכל מקום שאלו אותנו חיילים מדוע לא נכתבו שירים על המלחמה הזאת. באחת ההופעות הם פגשו את חיים חפר בבור המפקדה בביר גפגפה, וסיפרו לו על בקשת החיילים… הוא ישב וכתב את מילות השיר, וזלצר ישב על אבן והלחין את השיר. למחרת שר יהורם גאון את השיר לפני יחידת הצנחנים, כשהוא קורא את המילים מתוך הדף. הצנחנים הצטרפו לפזמון החוזר, ופה ושם זלגו דמעות מעיניהם.
נכתב ע"י מלח הארץ.
אני מבטיח לך, ילדה שלי קטנה
שזאת תהיה המלחמה האחרונה.
בשם כל הטנקיסטים ופניהם המאובקות
אשר עברו את כל האש והשחיקות,
בשם הימאים אשר פשטו על הנמלים
ועיניהם כבדות ממלח וגלים.
אני מבטיח לך, ילדה שלי קטנה
שזאת תהיה המלחמה האחרונה.
בשם הטייסים אשר פרצו אל קרב זועם
ונצרבו באש טילים ואש נון מם.
בשם הצנחנים שבין עופרת ועשן
ראו אותך, כמו מלאך, מעל ראשם.
אני מבטיח לך…
בשם התותחנים אשר ברסק הפגזים
היו עמוד האש לאורך החזית,
בשם חובשים רופאים שבנפשם ומאודם
החזירו רוח וחיים, השיבו דם.
אני מבטיח לך…
בשם הקשרים אשר קולם קרע לילות,
בשם כל הגייסות והחילות,
בשם כל האבות אשר הלכו לקרב נורא
ושרוצים לשוב אלייך חזרה –