סרטון קצר (2 דקות) של הלוויה הראשונה שהתקיימה בהר הרצל מתוך יומן 'כרמל' בצילומו של הצלם נתן אקסלרוד. הלוויה התקיימה ב17 בנובמבר 1949, כחצי שנה לאחר תום הקרבות של מלחמת העצמאות. בלוויה הובאו למנוחות 323 חללי מלחמת העצמאות שנקברו עד אז בקבורה זמנית. אלו היו בעיקר חללי הקרבות הקשים על הדרך לירושלים מצפון (נווה יעקב) מדרום (גוש עציון) וממערב (לטרון, גבעת הרדאר) בהם נפלו עשרות הרוגים ונקברו בדרך כלל בקבורת אחים משותפת בקרבת אזור הקרב שנשאר בשליטה ירדנית. הרב גורן, הרב הצבאי הראשי, עסק מספר חודשים באיסוף כל החללים הללו בתיאום עם שלטונות ירדן וכשסיים את המבצע המורכב נערכה הלוויה. מאחר ורוב הנופלים נפלו בקרבות ההגנה על ירושלים, הסכימו רוב הקרובים כי הם ייקברו בהר הרצל שבירושלים למרות שרובם לא היו ירושלמים. בית הקברות הצבאי בהר הרצל הוכשר מספר חודשים קודם לכן, ונחנך למעשה בלוויה זו.
בזמן הלוויה הושמעו צפירות בכל רחבי הארץ, העיר ירושלים כולה עצרה מלכת והשתתפו המונים בלוויה (כ10,000 איש, מספר עצום לאותם ימים).
החללים נקברו בשתי חלקות:
חלקת חללי גוש עציון בה נקברו אנשי מחלקת הל"ה, 168 חללי גוש עציון (רובם הגדול בקבר אחים), ועשרת חללי שיירת העשרה לגוש.
חלקת הקרבות על הדרך לירושלים – 88 חללי הקרבות על לטרון, 17 חללי הקרב בגבעת הרדאר, וחמשת חללי הקרב בנווה יעקב.
מקור הסרטון בסרטו של יעקב גרוס 'חיילים יצאו לדרך' והזכויות שמורות לארכיון הסרטים הישראלי וגנזך המדינה.
בתמונת השער: קבר האחים של חללי הקרב בלטרון.
קטעים מתוך העתונות בימי הלוויה (מתוך אתר עיתונות יהודית היסטורית):
מעריב 20 בנובמבר 1949 – מסע האבל של 228 ארונות – היתום מגוש עציון אומר קדיש.
עתון חרות 18 בנובמבר 1949 – וזו צוואת החללים.
מעריב 17 בנומבר 1949 – ראיון עם הרב גורן (גורונצ'יק) "בזכותם אנו חיים בירושלים".
לקריאה נוספת על הלוויה ראה ויקיפדיה.