רציונל: בן גוריון או הרצל, למי היה תפקיד מכריע יותר בהקמת מדינת ישראל המודרנית, והשבת העצמאות לעם היהודי לאחר 2000 שנה? סקירה מרתקת על שני הענקים שרק יחד יכלו להביא לתקומת ישראל
מטרות:
• היכרות עם האבות המסיידים של מדינת ישראל
• תובנה כי רק שילוב של חזון והגשמה ברורים יכול לייצר שינוי משמעותי ובר קיימא
מהלך שיעור:
האחד- נולד בבודפשט 1860. בן למשפחה מתבוללת. למד משפטים, עסק בכתיבה- מחזות, עיתונות. חשב שהטמעות מלאה של היהודים תפתור את בעיית היהודים. לא מל את בנו ואף הציע שכל יהודי וינה יעברו "טבילה" נוצרית.
השני- נולד בפלונסק שבפולין ב1886, תלמיד בינוני שעזב את הלימודים בגיל 13, לא הצליח להתקבל ללימודים גבוהים. ילד רגיש ורגשן, אך כמעט ולא היו לו חברי אמת לאורך כל חייו, ואף היו לו הרבה שונאים ואויבים- פוליטיים וחברתיים. לא היה אב מסור, לא בעל אוהב. נדד בין פולין, לרוסיה, לישראל, לארה"ב, לישראל, לטורקיה. לא הצליח למצוא עבודה קבועה במשך שנים רבות בארץ. אפילו עם חברו היחיד כמעט בארץ, שותפו לחדר, יצחק בן צבי, הוא הסתכסך.
מי מהם היה משמעותי יותר להקמתה של מדינת היהודים?
הרצל- 8 שנים מכתיבת המאמר הראשון עד מותו הספיק לשתול את הרעיון של מדינה יהודית בראשם ובלבבם של מאות אלפים ובעצם סלל את הדרך לכל מה שקרה אח"כ. איש חזון, שכלתני, מסיק מסקנות.
שאלה למשתתפים- איפה אתם הייתם לפני 8 שנים ואיפה תוכלו להיות בעוד 8 שנים?
בן גוריון- כל חייו עובד למען הרעיון הציוני. פועל מתוך רגש, אמוציונלי. איש מעשה. החל להיות ציוני בגיל 11 כשהתאהב ברעיון של הרצל. עזב את לימודיו בגיל 13, הקים את עזרה בגיל 14. בגיל 17- משבר מותו של הרצל.
שאלה למשתתפים- האם יש מנהיג/אומן/איש רוח שבלכתו אתם תחוו משבר?
המכתב לפוקס (תכונות האופי של מנהיג)- "לא יקום עוד איש נפלא כזה המאחד בקרבו את גבורת המכבי, עם מזימות דוד, אומץ לב רבי עקיבא וענוות הלל, את יפי רבי יהודה הנשיא ואהבת אש של רבי יהודה הלוי".
העלייה לארץ ישראל- 7 בספטמבר 1906. "מטרה אחת בלבד: לעבוד בשביל הפועל העברי בארץ ישראל. זה תוכן חיי". מתחיל כשומר וחקלאי ומאוד מתגאה בעבודות אלו.
רצה להיות מנהיג פועלים וגם התומכים בו התקשו לבחור בו כנציגם. תמיד נמצאו לו מסתייגים. נדד ברחבי הארץ בחיפוש אחר עבודה והזדמנות להנהיג פועלים. חסר כל, נודד. מתחיל לכתוב בעיתונים של פועלים ומאמץ את השם "בן גוריון", על שם שר הבטחון בממשלה בירושלים בימי המרד הגדול. בדק דרכים שונות להשפיע, רצה ללמוד משפטים. נסע לסלוניקי כדי ללמוד טורקית ואז לנסוע לאיסטנבול ללמוד משפטים.
מגורש למצרים, בורח לארה"ב. מתגייס לגדודים העבריים לצד אנגליה במלה"ע ה1.
רק בראשית שנות ה20 הופך למנהיג דומיננטי בהנהגת הישוב וב1930 איחד את המפלגות השונות למפא"י- מפלגת פועלי א"י.
1935- יו"ר הנהלת הסוכנות היהודית.
שעתו היפה ביותר- בזמן מלחמה. חשב קדימה, למד מניסיונות של אחרים, ניתח את מהלך המלחמה והתכונן לבאות- הקמת המדינה. בחודשים שבין הכרזת בריטניה שתעזוב את א"י והכרזת המדינה היה נתון ללחץ רב- מצב הכוחות, הקרבות, מצור על ירושלים. ובין כל זה מצא זמן להורות לוועד הלשון העברי למצוא מילים של מדינה מתוקנת- ממשלה, כנסת, לקיים משא ומתן קואליציוני, ולגייס אנשי מדע וטכנולוגיה שיעבדו בהקמת תשתיות למדינה העתידית.
סרטון על הרצל:https://www.youtube.com/watch?v=XTsWXTlTp80
מצגת על הרצל (בזמן הדיבור עליו)http://www.powershow.com/view/a60a2-MDhhZ/Theodor_Herzl_powerpoint_ppt_presentation
|
סרטון על בן גוריון:
https://www.youtube.com/watch?v=Cj_YhYJxGTM
https://www.youtube.com/watch?v=n4MmTrUMFQo&t=256s
ההכרזה:
https://www.youtube.com/watch?v=VlOGvqSSekc
לסיכום:
– חילוני מתבולל שמצא את יהדותו מול דתי-חרדי שהפך חילוני
– שכלתן ורציונלי מול רגשן ואמוציונלי
– 8 שנים מחייו מול כל חייו
– חזון ונטיעת רעיון מול עשייה ובנייה
– דיפלומטיה והסכמה בינ"ל מול אינטרסים וריאליזם
תקומת ישראל התאפשרה בזכות 3 גורמים:
• ההפיכה לעם
• הכרה בינ"ל
• יצירת התשתית למדינה.
הרצל הביא לכך שהיהודים הכירו בלאומיותם ועורר אותם להבין את הצורך במדינה. בן גוריון יצר את התשתית למדינה שבדרך, יצר את המסד הארגוני של המדינה, היה החיבור בין החזון לחשבון. לולא שניהם, החלום לא היה נוצר והמציאות לא היתה משתנה.