פוסט זה הוא סיכום למאמרה של ד"ר יעל לוין שעלה באתר קולך, ועוסק בזיקה בין דמותה של רות (על פי המתואר במגילת רות), לבין מזמור אשת חיל, החותם את ספר משלי.
מקור הזיקה הוא בסידור הספרדי, בו מופיע ספר משלי- ממנו לקוח המזמור 'אשת חיל' מיד אחרי מגילת רות. סדר זה שונה מהסידור האשכנזי בו מופיעים הספרים והמגילות בסדר המסונכרן עם חגי השנה, ועל כן מעלה תמיהה שיש לה מענה משני כיוונים מעניינים:
1. הסמיכות בין שני הספרים היא משום ששלמה, כותב המזמור, היה מצאצאיה של רות (החימש שלה!). כאשר לאור דמותה יוצאת הדופן, אין זה בלתי סביר להניח שהיא זו שעמדה לנגד עיניו בעת חיבר את המזמור. ישנם אפילו מקורות מדרשיים המספרים על כך שרות זכתה להאריך ימים ולחזות במלכות שלמה, כך הוא הכיר אותה באופן אישי.
2. הסמיכות היא תוצר של זיקות מגוונות בין אשת חיל לבין דמויותיהן של נעמי ורות במגילה. כך בין היתר (יש הרבה דוגמאות):
• במגילת רות נאמר ביחס לרות "ותרא כי מתאמצת היא" (רות א:יח) ובמזמור אשת חיל מצינו באורח דומה "ותאמץ זרועתיה" (משלי לא:יז).
• בועז אמר לרות "ועתה בתי אל תיראי" (רות ג:יא) וביחס לאשת החיל מופיע "לא תירא לביתה" (משלי לא:כא)
• בדברי ברכתו של בועז לרות ציין כי "היטבת חסדך האחרון מן הראשון" (רות ג:י) ובאשר לאשת החיל נאמר "ותורת חסד על לשונה" (משלי לא:כו)
גם ב'מדרשי אשת חיל'- מדרשים שונים העוסקים במזמור בזיקה לרצף נשים מובילות בתולדות עמנו, מוזכרת רות באופן נרחב יותר מאשר נשים אחרות, כאשר ברבים מהם היא המדרש שחותם את כלל המדרשים.
פרשנות עכשווית יותר (שנושבת ממנה רוח פמיניסטית רעננה), של המזמור, מזהה אותו ככזה הנדרש על נשים שונות, ולא על דמות אחת, שכן מכלול התכונות הרב המגולמות באשת החיל אינו ניתן למיצוי בדמות אחת ויחידה. ועל כך בפוסט נפרד.
*** התמונה באדיבות ד"ר אבישי טייכר מתוך פיקיוויקי-מאגר התמונות של ישראל