בפרשה שלנו, פרשת קורח, מתגלה מחלוקת בין קורח ועדתו לבין משה, בהתערבות אלוקית קורח נבלע עם כל עדתו באדמה… האם זו דרך היהדות? הרי זאת מקדשת את המחלוקת?
במשנה באבות נותנים לנו את התשובה:
כָּל מַחֲלוֹקֶת שֶׁהִיא לְשֵׁם שָׁמַיִם, סוֹפָהּ לְהִתְקַיֵּם. וְשֶׁאֵינָהּ לְשֵׁם שָׁמַיִם, אֵין סוֹפָהּ לְהִתְקַיֵּם. אֵיזוֹ הִיא מַחֲלוֹקֶת שֶׁהִיא לְשֵׁם שָׁמַיִם, זוֹ מַחֲלוֹקֶת הִלֵּל וְשַׁמַּאי. וְשֶׁאֵינָהּ לְשֵׁם שָׁמַיִם, זוֹ מַחֲלוֹקֶת קֹרַח וְכָל עֲדָתוֹ:
כשהצדדים חולקים אחד על השני, אך מטרתם העיקרית היא בירור וחקירה כדי להגיע לאמת- אז סוף המחלוקת להתקיים, הצדדים מקשיבים באמת אחד לשני, ומנסים לברר מה נכון. לכן גם אם אינם מסכימים בסוף, הם יצאו מחובקים ואוהבים, הרי הם ניסו לסייע אחד לשני במטרה משותפת…
כששני הצדדים מתנצחים על מנת לשכנע אחד את השני וכדי "לנצח" בויכוח, אזי מטרת המחלוקת שונה מאחד לשני (אין להם מטרה משותפת) ולכן לא ראויה, הם לא יקשיבו אחד לשני באמת וממילא אין למחלוקת הזו טעם.
לצערי השיח היום בחברה הישראלית הוא ברובו "אינו לשם שמיים", וזה תלוי בנו לשנות אותו!
אם אתם חלוקים עלי באחת האמירות למעלה או שעלו לכן תהיות ושאלות, אני מזמין אתכם לשיחה רצינית שמטרתה להקשיב ולחלוק דעות כדי ללמוד, להתפתח ואולי גם להגיע לאיזה אמת. לחלוק לשם שמיים, לפחות בארבע האמות שלנו.
כי אפשר ליצור פה שיח אחר, לנהל את המחלוקות אחרת " לשם שמיים"…. (לא בווצאפ, לפחות טלפון אם לא על כוס קפה)
שבת שלום.