אהבת הארץ

אהבת הארץ ממש שבממש

אהבת הארץ ממש שבממש

״לי, שנולדתי בארץ-ישראל, לא היתה אהבת המולדת אהבה מופשטת. חבצלת השרון והר הכרמל היו ממש שבממש, פרח נותן ריח והר שרגליי דרכו בשביליו… ראיתי לנגדי לא רק את הקישון העובר

זיכרון

זיכרון

בערב ראש השנה תשל״ג (ספטמבר  (1972הייתי בן שמונה עשרה וקצת, בוגר טרי של מחזור ד׳ בפנימייה הצבאית תל אביב. מספרים לי שהייתי חניך טוב בפנימייה, עם כיוון די ברור בחיים:

תיירים

תיירים

״פעם ישבתי על מדרגות ליד שער במצודת דוד, את שני הסלים הכבדים שמתי לידי. עמדה שם קבוצת תיירים סביב המדריך ושימשתי להם נקודת ציון. ״אתם רואים את האיש עם הסלים?

'קום והתהלך בארץ'

'קום והתהלך בארץ'

קום והתהלך בארץ בתרמיל ובמקל. וודאי תפגוש בדרך שוב את ארץ ישראל. יחבקו אותך דרכיה של הארץ הטובה, היא תקרא אותך אליה כמו אל ערש אהבה.   זאת אכן אותה

'ארץ ארץ'

'ארץ ארץ'

ארץ ארץ ארץ ארץ תכול אין עב והשמש לה כדבש וחלב. ארץ בה נולדנו ארץ ארץ בה נחיה, יהיה מה שיהיה   ארץ שנאהב היא לנו אם ואב ארץ של

זוהי ארץ

זוהי ארץ

״זוהי ארץ כל כך קטנה, ששטחה על מפת העולם אינו מספיק כדי לכתוב את שמה בתוכו. זוהי הארץ היחידה בעולם שמשלמי מיסיה בחוץ לארץ הקימו אותה. זוהי ארץ בעלת גבולות

חינוך לאהבה

חינוך לאהבה

״אי אפשר לחנך לאהבה. לא לאהבת הארץ ולא לאהבת הנוף. באהבה אפשר להדביק את הזולת. אהבה אפשר לעורר, להעמיק אבל לא ביד רמה ולא בזרוע נטויה״ עמוס עוז (נולד ב-4