קידוש

קידוש/ זלדה הַלֵּל לסָבִי בְּקַרְדֻּמֵי אֵשׁ וָפָז הָלַם בַּמָּצוֹק,  בְּמִלֵּי הַקִּדּוּשׁ הֵקִישׁ, שַׁעַר פָּתַח בְּלֵב הַדְּוַי לְמֶרְחָב מִשְׂתָּרֵעַ אֶל-סוֹף שְׁנוֹת קִיּוּם, כְּסִיל וְכִימָה בְּבוֹר עֹנִי הֵעֵז לאָרֵחַ וְתוֹכְכִי עֱנוּת אֵבֶל יַיִן שָתָה לִכְבוֹד מַסָּעָם הַזּוֹרֵחַ. אֶת

"יום הַשִּׁשִּׁי". "וַיְכֻלּוּ הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ וְכָל צְבָאָם: וַיְכַל אֱלהִים בַּיּום הַשְּׁבִיעִי מְלַאכְתּו אֲשֶׁר עָשָׂה. וַיִּשְׁבּת בַּיּום הַשְּׁבִיעִי מִכָּל מְלַאכְתּו אֲשֶׁר עָשָׂה: וַיְבָרֶךְ אֱלהִים אֶת יום הַשְּׁבִיעִי וַיְקַדֵּשׁ אתו. כִּי בו