היכרות עם יצירות יהודיות – ציר זמן

רציונל:
דרך טובה להכיר יצירות יהודיות היא למקם אותן על ציר הזמן וכך לבנות עם השנים רצף של יצירות הקשורות לזמן ולמקום יצירתן.

מטרה: היכרות עם יצירות יהודיות מרכזיות ועם דרך הסידור באמצעות ציר זמן.

עזרים:
 דומינו ציר זמן (נספח א')

מהלך השיעור:
 חלק א': ציר זמן
 חלק ב': פעילות ציר זמן –דומינו
 סיכום

________________________________________________________________________________________

השיעור

פתיחה- למה, מה ואיך
חלק א: ציר זמן
הסבר על ציר זמן:
צפו בסרטון שהופק על ידי מט"ח: https://www.youtube.com/watch?v=nG0BlndTOSU

רשמו במהלך הצפייה בסרטון:
1. אילו דמויות מופיעות בסרטון?
2. אילו מאורעות מופיעים?
3. מדוע לדעתכם מופיעות דווקא דמויות אלה ומאורעות אלה?
4. מה הייתם מוסיפים או גורעים מציר הזמן הזה?
5. למה טוב ציר זמן?
6. מה המגבלות של ציר זמן?

הערה למורה:
ציר הזמן שנוצר בסרטון מתייחס למאורעות שונים בהיסטוריה היהודית ובהיסטוריה העולמית. בהיסטוריה היהודית הוא מתייחס למאורעות בתקופת בית שני ובימינו. בהיסטוריה העולמית הוא מתייחס למאורעות בתקופות דומות בתוספת של גילוי אמריקה על ידי קולומבוס.

ציר הזמן מאזן בין היסטוריה כללית להיסטוריה של עם ישראל.
מה חסר בו?
• תקופות נוספות
• עיסוק ביצירה יהודית מכל הסוגים

2. ציר זמן היסטורי כעניין פוליטי
• מדוע הוחלט למקם את שנת 0 לספירה בשנת הולדתו של ישו?
• אם הייתם צריכים לבחור שנת 0 אחרת – איזה מאורע היה מציין את שנת ה- 0?
הספירה הנוצרית מבוססת על תפיסת העולם שהולדתו של ישו היא המאורע ההיסטורי המשמעותי ביותר. לכן מדובר בהשקפת עולם מסוימת – שמגולמת בספירה ובציר הזמן הנוכחי.
השקפות עולם/השקפות אידיאולוגיות ופוליטיות במובן הרחב – משפיעות על התכנים של כל ציר זמן. אם נחזור רגע להחלטות שלנו בנוגע ליצירה היהודית – כל עמדה שלנו תכניס לציר הזמן יצירות מסוימות ותוציא יצירות אחרות – בהתאם להשקפה שלנו.

חלק ב' – פעילות ציר זמן – דומינו
לפניכם משחק דומינו ציר זמן (נספח א') עליכם להתאים כותרת להסבר וכך ליצור רצף של אירועים, אישים, ויצירות מארון הספרים היהודי.
הערה למורה: יש לגזור את הכרטיסיות ולהקשיח אותן באמצעות לימינציה או הדבקה לבריסטולים באותו גודל. לאחר מכן יש לערבב את הכרטיסיות ולפזרן על הרצפה. כל חניך בוחר מספר כרטיסיות ומנסה לחפש את המיקום שלהם. שיח בין החניכים מקדם את הסיום של הפעילות. יש עדיפות ליצירת ציר הזמן על הרצפה.

שאלות לאחר הפעילות:
• מה התחדש לכם בהיסטוריה, האישים והיצירות של עם ישראל?
• מה הייתם מוסיפים או גורעים מציר הזמן? נמקו.
• איך יראה ציר זמן המבוסס על יצירה יהודית בלבד?
סיכום
קיים צורך למקם את היצירה היהודית בתוך ציר זמן על מנת ללמוד ולהכיר אותה בהקשר היסטורי. היכרות עם ציר הזמן מעלה שאלות לגבי מה בוחרים להכניס ומה לא להכניס לתוכו. מתברר שהכל נובע מהעמדה הערכית-זהותית שלנו – גם ההיסטוריה שאנחנו רוצים לספר והסידור שלה על גבי ציר.

_______________________________________________________________________________________

נספחים
נספח א': דומינו ציר זמן

אברהם אבינו- אבי האמונה באל אחד. נולד באור-כשדים ונדד עד לארץ כנען. קיבל הבטחה שארץ זו תהיה שייכת לזרעו. נכדו יעקב ובניו ירדו מצרים ומהם צמח עם ישראל.

משה רבינו- בן לשבט לוי. נשלח על ידי הקב"ה להוציא את בני ישראל ממצרים. בהר סיני קיבל את התורה וליווה את בני ישראל 40 שנה במדבר אבל לא זכה להיכנס לארץ כנען.

יציאת מצרים- אחד המאורעות המכוננים של עם ישראל. קרתה לאחר כמאתיים שנה ששהו בני ישראל במצרים חלק מהזמן כעבדים. לאחר מאורע זה נדדו בני ישראל 40 שנה במדבר ואז כבשו את ארץ כנען והתיישבו בה.

דוד המלך- מלך בין השנים 1040 – 970 לפני הספירה בממלכה הגדולה והמקיפה ביותר בישראל. בנו הקים את בית המקדש. היה משורר, לוחם ומצביא דגול.

חורבן בית ראשון- בשנת 586 לפני הספירה כבש נבוכדנאצר מלך בבל את ירושלים, החריב את בית המקדש והגלה את יושבי ממלכת יהודה. המאורע התרחש בתשעה באב

אסתר המלכה- באה ממשפחה של גולים משבט בנימין שלאחר חורבן הבית הראשון חיו בשושן, הבירה של הממלכה הפרסית. בזכות נישואיה עם אחשוורוש מלך פרס הצליחה להציל את עם ישראל מגזירותיו של השר המן.

מרד החשמונאים- התרחש בין השנים 167 – 160 לפני הספירה. במהלכו מרדו מתתיהו ובניו בשלטון היווני. בעקבות המרד וטיהור בית המקדש, חוגגים כל שנה את חג החנוכה. השלטון של בית חשמונאי בארץ ישראל הופסק לאחר כיבוש הארץ על ידי הרומאים בשנת 63 לפנה"ס.

הלל הזקן- נשיא הסנהדרין האחרון בתקופת הזוגות, חי במאה ה-1 לפני הספירה.
הלל נולד בבבל ועלה לארץ ישראל בגיל 40. היה ידוע בענוותנותו ובסבלנותו כלפי כל אדם.

חורבן בית שני- בשנת 66 לספירה החל המרד הגדול ברומאים. לאחר 4 שנים נכנס המצביא הרומאי טיטוס לבית המקדש והחריב אותו. מועד החורבן תשעה באב היה גם מועד החורבן של בית המקדש הראשון.

רבי עקיבא- מגדולי חכמי ישראל בתקופת המשנה. התחיל את חייו כרועה צאן וצמח למורה לעשרות אלפי תלמידים.רבי עקיבא היה ממנהיגי מרד בר כוכבא ברומאים (132 – 136 לספירה) ואף מת כחלק מעשרת הרוגי מלכות לאחר המרד.

מרד בר כוכבא- בעקבות גזירות הקיסר הרומי אדריינוס שאסר על קיום ברית המילה בקרב היהודים, והפך את ירושלים לעיר רומאית, פרץ מרד ביהודה הנהגתו של שמעון בן כוסיבה (הידוע בכינויו בר כוכבא = בן הכוכב). המרד נמשך 3 שנים (עד שנת 136 לספירה) ובמהלכו נהרגו מאות אלפי יהודים.

רבי יהודה הנשיא- נשיא הסנהדרין במאות ה- 2 – 3 ומנהיגה של הקהילה היהודית בארץ ישראל בתקופה זו. ערך את קובץ ההלכות של המשנה. את עשרים השנה האחרונות בחייו בילה בעיר ציפורי שבגליל.

המשנה- קובץ ההלכות הבסיסי של הדת היהודית. נערך על ידי רבי יהודה הנשיא בשנת 200 לספירה. השם משנה לקוח מהנוהג של החכמים לשנן בעל פה הלכות שונות.

התלמוד הירושלמי- חובר בארץ ישראל בין המאות השלישית והרביעית לספירה. ומכיל דיוני הלכה של חכמי ארץ ישראל הקרויים אמוראים. מעמדו של חיבור זה הוא פחות יחסית לתלמוד הבבלי והוא קטן יותר בהיקפו.

התלמוד הבבלי- קובץ של דיונים של חכמי ארץ ישראל וחכמי בבל על המשנה. התלמוד הבבלי נחתם בבבל סביב המאה ה- 6 לספירה. הוא מהווה קובץ חשוב המכיל דיונים הלכתיים, דברי אגדה וחכמה.

רש"י- רבי שלמה יצחקי. מגדולי הפרשנים של התנ"ך ושל התלמוד. חי בצרפת בין השנים 1040 – 1105 והתפרנס מגידול גפנים.

מסעות הצלב- סדרת מסעות צבאיים שיזמו האפיפיורים הנוצריים בין המאה ה-11 והמאה ה-13. הם החלו כניסיונות לכבוש את ירושלים מן המוסלמים ולהביאה תחת שלטון נוצרי, אך הפכו למלחמות טריטוריאליות. המשתתפים במסעות אלה קרויים צלבנים.

רבי יהודה הלוי- מגדולי משוררי ספר בימי הביניים, רופא ופילוסוף. חי בסוף המאה ה- 11 ובתחילת המאה ה- 12 בספרד. עלה לארץ ישראל וכנראה שמת בדרכו לארץ. מלבד שיריו חיבר חיבור מרכזי בהגות היהודית והוא ספר הכוזרי.

שירת ימי הביניים בספרד- בין המאות ה- 10 – 15 פרחה בספרד בחלק הנשלט על ידי מוסלמים שירה ענפה בשפה העברית. המשוררים היהודים, שהושפעו מצורות השירה המוסלמיות של אותה תקופה – כתבו סוגים שונים של שירה ביניהם שירי שמחה, שירי טבע ושירי קודש.

הרמב"ם- רבי משה בן מימון. חי בספרד, במרוקו ובמצרים בין השנים 1138 – 1204 לספירה. היה מגדולי החכמים שקמו ליהודים בכל הזמנים. כתב ספרי הלכה (משנה תורה) ופילוסופיה (מורה הנבוכים) וכיהן כרופאו האישי של בנו של מלך מצרים.

משנה תורה- חיבורו החשוב והמשמעותי של הרמב"ם. מכיל בתוכו ריכוז של ההלכה היהודית בתחומים השונים. חובר כשהיה הרמב"ם בן 32. ספר זה השפיע רבות על העולם היהודי ונחשב לצד 'שולחן ערוך' לספר ההלכה המרכזי של העם היהודי.

גירוש ספרד- בשנת 1492 גורשו ממלכת ספרד הנוצרית מאות אלפים מתושביה היהודים. הבוחרים להישאר היו צריכים להתנצר. חלקם חיו ביהודים בסתר וסבלו מרדיפות של האינקוויזיציה הספרדית. מרבית המגורשים עזבו את ספרד לארצות של צפון אפריקה ולאימפריה עות'מאנית, ובאירופה: צרפת, ובריטניה, איטליה, ארצות השפלה, בולגריה וגרמניה.

שולחן ערוך- ספר הלכה שכתב רבי יוסף קארו בצפת בשנת 1563. מטרת הספר הוא לרכז את כל ההלכה שנכתבה לפניו בחיבור שיאפשר לכל יהודי לקרוא, ללמוד ולדעת איך לנהוג בתחומי החיים השונים.

הרצל- בנימין זאב תאודור, נולד בבודפשט בשנת 1860, נפטר בוינה בשנת 1904. אבי התנועה הציונית, מייסד הקונגרס הציוני ומוסדות התנועה הציונית, מחבר חזון 'מדינת היהודים', עיתונאי וסופר. קבור היום בהר הרצל שבירושלים.

מדינת היהודים-ספרו של בנימין זאב הרצל, בו הוא משרטט את חזונו למדינת יהודים יצרנית. בספר מתאר הרצל כיצד הוא רואה את מדינת היהודים העתידה לקום, בפירוט רב עד כדי התייחסות לשעות העבודה שיהיו נהוגות בה. הספר יצא לאור בווינה ובלייפציג בשנת 1896, כשנה וחצי לפני כינוסו של הקונגרס הציוני הראשון.

העלייה הראשונה- התרחשה משנת תרמ"ב (1881) עד שנת תרס"ד (1904). העולים הגיעו ממדינות ביבשות אירופה, אפריקה ואסיה. בסיומה, נאמדה האוכלוסייה היהודית בארץ כ-55,000 נפש. כונתה בשמה עקב ממדיה הגדולים, ומפני הצלחתם של אנשיה לממש לראשונה התיישבות יצרנית ועצמאית עירונית וחקלאית נרחבת בארץ ישראל.

רחל המשוררת- מן המשוררות הבולטות בשירה העברית, הייתה רחל בְּלוּבְשְׁטֵיין סלע (1890‏ –1931). היא כתבה שירים כמו: "התשמע קולי" (זמר נוגה), גן נעול, פגישה חצי פגישה ועוד. עלתה לארץ בעליה השנייה, חיה בחוות העלמות בכנרת, בדגניה בירושלים ובתל אביב. מתה בגיל 41 משחפת.

השואה- שם כולל להליך ההשמדה של כשישה מיליון יהודים בזמן מלחמת העולם השנייה (1939 – 1945) באירופה ובצפון אפריקה על ידי גרמניה הנאצית והמסייעים לה בארצות השונות. הליך השמדת היהודית התרחש בדרכים רבות – במחנות ריכוז ומחנות השמדה, במחנות עבודה, בגטאות ובאמצעות פלוגות חיילים בחזית המזרחית.

קום המדינה- הכרזת העצמאות של מדינת ישראל נערכה ביום שישי, ה' באייר ה'תש"ח, 14 במאי 1948 בעיר תל אביב. מאז חוגגת מדינת ישראל מדי שנה בה' באייר או ביום סמוך, את יום העצמאות.

דוד בן גוריון- (נולד בפולין 1886 – נפטר ב- 1973)
ראש הממשלה הראשון של מדינת ישראל וממנהיגי התנועה הציונות הבולטים והמובילים.
בין פועליו הרבים פעל לחיזוק הנגב ולקידום ההתיישבות בו.