ששת הנכסים

אליעזר בן יהודה: החלום ושברו למן אז נדלקה בנפשי אש האהבה ללשון העברית, אש אשר מים רבים של שטף החיים אחרי-כן לא יכלו לכבותה. יהודה עמיחי: תיירת פעַם הָיְתָה כָּאן

לכל אחד מאתנו יש סיפור חיים. עלילה פנימית – שהרציפות שלה, שהמשמעות שלה, היא עצם חיינו. אפשר לומר שכל אחד מאתנו בונה וחי 'עלילה', והעלילה הזו היא עצמנו, הזהות שלנו.

ביום השואה לקחו את כל הכיתות לאולם התעמלות. באולם סידרו מין במה מאולתרת ומאחוריה הדביקו על הקיר בריסטולים שחורים עם שמות של מחנות ריכוז וציורים של גדרות תיל. כשנכנסנו לאולם,

רציונל: בדרך כלל אנחנו לא מעריכים מספיק את תפקיד העברית בהפיכת העמיות היהודית לייחודית ומיוחדת.מקומה של העברית הוא ראשית כל סימלי. זוהי שפתו של העם היהודי, של הטקסטים המרכזיים שלו,