רציונל:
בדרך כלל אנחנו לא מעריכים מספיק את תפקיד העברית בהפיכת העמיות היהודית לייחודית ומיוחדת.מקומה של העברית הוא ראשית כל סימלי. זוהי שפתו של העם היהודי, של הטקסטים המרכזיים שלו, של שפת הדבור שלו לאורך הדורות, ללא קשר לפזורה או לתקופה. היום עברית היא גם שפתה של המדינה היהודית, היכן שכמחצית מהאוכלוסייה היהודית עושה בה שימוש יומיומי לתקשורת ויצירה תרבותית. זוהי השפה שמחברת יהודים מרחבי העולם ברמה מסוימת, ומאפשרת ליהודי מקסיקני, למשל, לתקשר עם יהודים אוסטרלים. סיפורה של תחיית השפה העברית הינו גם דוגמא מעוררת השראה ויחידה בעולם לתחייה מחדש של שפה בת 5000 שנה שלא היתה בשימוש יומיומי במשך 1800 שנה, קמה לתחייה והפכה מכלי תרבותי ודתי עתיק לדבק לאומי, ולשיטה חדשה וחיה ליצירת תרבות חדשה
מטרות:
• המשתתפים יפנימו את מרכזיותה של העברית כנכס משותף לעם היהודי וככזה יעניקו לו מקום בר חשיבות רבה יותר בחייהם וזהותם היהודית
מהלך השיעור: מעבר כרונולוגי המספר את סיפורה של השפה העברית בסיפור שלנו:
• עברית בתקופת האבות
• עברית תנכית
• החייאת השפה העברית
• עברית וציונות
• מלחמת השפות
• וועד הלשון העברית
• השפה עברית חיה ובועטת
פתיחה:
הולך לאיבוד בתרגום/lost in translation- על המחיר שאנחנו משלמים באימוץ הלועזית היומיומית?
הבדידות שלי הורגת אותי (ואני)
אני חייבת להתוודות
אני עדיין מאמינה (עדיין מאמינה)
שאני לא איתך – אני מאבדת את דעתי
תן לי סימן
תרביץ לי תינוק עוד פעם אחת!
(בריטני חניתות, הכה בי תינוק עוד פעם אחת)
זיקת העם היהודי לשפה העברית
מתוך מגילת העצמאות: מתוך קשר היסטורי ומסורתי זה (לארץ ישראל) חתרו היהודים בכל דור לשוב ולהאחז במולדתם העתיקה; ובדורות האחרונים שבו לארצם בהמונים, וחלוצים, מעפילים ומגינים הפריחו נשמות, החיו שפתם העברית, בנו כפרים וערים, והקימו ישוב גדל והולך השליט על משקו ותרבותו, שוחר שלום ומגן על עצמו, מביא ברכת הקידמה לכל תושבי הארץ ונושא נפשו לעצמאות ממלכתית.
מתוך יומה של לאה גולדברג: "למרות כל חיבתי שיש לי לגיבורי הספרות הרוסית, אני אינני הם. אותה האטמוספרה המיוחדת שיצרה סביבה היהדות, היא מעגל קסמים שממנו אי-אפשר לי לצאת, ושגם איני רוצה, בשום אופן איני רוצה לצאת ממנה. היא משפיעה על כל מחשבותיי ורגשותיי ועושה אותי, ואת בנות עמי האחרות, שונות לגמרי מהנשים הנולדות והחיות בסביבה אחרת. ה'אני' שלי, השלם, הגמור, כמו שהוא, אני אוכל למצוא רק ביצירה עברית. ולוּ את השפה העברית ידעתי יותר, לוּ יכולתי להרגיש את הניואנסים הכי קלים שבה, הייתי מרגישה את כל הספרות העברית עוד הרבה יותר ברור, והיא הייתה פועלת עלי הרבה יותר מאשר הרוסית. ואולם אני עוד אדע את העברית. אלמד ואדע. בזאת אני בטוחה".
1. כתובת בעברית בת 3000.
2. 65% מהשפה העברית המדוברת כיום לקוחה מהתנ"ך. אנחנו מסוגלים לקרוא את מה שדויד המלך כתב לפני 3000 שנה:
תהילים קכא
א שִׁ֗יר לַֽמַּ֫עֲל֥וֹת אֶשָּׂ֣א עֵ֭ינַי אֶל-הֶהָרִ֑ים מֵ֝אַ֗יִן יָבֹ֥א עֶזְרִֽי: ב עֶ֭זְרִי מֵעִ֣ם יְהוָ֑ה עֹ֝שֵׂ֗ה שָׁמַ֥יִם וָאָֽרֶץ: ג אַל-יִתֵּ֣ן לַמּ֣וֹט רַגְלֶ֑ךָ אַל-יָ֝נ֗וּם שֹֽׁמְרֶֽךָ: ד הִנֵּ֣ה לֹֽא-יָ֭נוּם וְלֹ֣א יִישָׁ֑ן שׁ֝וֹמֵ֗ר יִשְׂרָאֵֽל: ה יְהוָ֥ה שֹׁמְרֶ֑ךָ יְהוָ֥ה צִ֝לְּךָ֗ עַל-יַ֥ד יְמִינֶֽךָ:ו יוֹמָ֗ם הַשֶּׁ֥מֶשׁ לֹֽא-יַכֶּ֗כָּה וְיָרֵ֥חַ בַּלָּֽיְלָה: ז יְֽהוָ֗ה יִשְׁמָרְךָ֥ מִכָּל-רָ֑ע יִ֝שְׁמֹ֗ר אֶת-נַפְשֶֽׁךָ: ח יְֽהוָ֗ה יִשְׁמָר-צֵאתְךָ֥ וּבוֹאֶ֑ךָ מֵֽ֝עַתָּ֗ה וְעַד-עוֹלָֽם:
3. אליעזר בן יהודה- מחייה השפה העברית
"עוד לא הייתה עֵת לישראל, מיום צאתו מארצו, אשר האחדות הייתה דרושה לו כהיום. דבר גדול וכבד מאוד עלינו לעשות הפעם, אשר לא בכוח איש אחד ואף לא בכוח אלפי אנשים ייעשה – כי אם בכוח כל העם כולו. אך האחדות הזאת לא תהיה לו בלתי אם שפה אחת ידבר, ושפה אחרת מבלעדי שפת אבותיו לא תיתן לו האחדות הזאת … רק בשפה העברית יחיה ישראל בארצו …
אם לא נסכין מעט מעט לדבר עברית, בשבתנו בביתנו ובצאתנו…לטייל, בלכתנו לשוק לקנות – לא נצליח. אתם הצעירים…התאחדו, התחברו, היו לאגודות … להחיות את שפתנו הנובלת בארץ אבותינו" אליעזר בן־יהודה, 1882.
**תפקידו העיקרי היה של בן יהודה אידיאולוגי- כתיבת מאמרים על כך שאפשר לדבר עברית וצריך לדבר עברית. לצידו כתבו והמציאו מילים חדשות גם דויד ילין, לסין וביאליק (שתכלס חידש יותר מילים מבן יהודה)
4. הרצל והשפה העברית
עלינו להיגמל מלשונות העגה הרצוצות והמשובשות, לשונות הגטו הנקוטות בפינו, שכן היו אלה לשונות סתר של שבויים. מנהיגי העם שלנו יתנו את דעתם לעניין הזה. מדינת היהודים : ניסיון לפתרון מודרני של שאלת היהודים , 'שפה' , 77
5. מלחמת השפות:
"מלחמת השפות" התחוללה בארץ בשנים תרע"ג–תרע"ד (1913–1914). החברה היהודית־גרמנית "עזרה", שהקימה בארץ מוסדות חינוך שהשפה העיקרית בהם הייתה גרמנית, החלה בהקמת הטכניון (נקרא אז "טכניקום") בחיפה – הוא בית הספר הגבוה הראשון בארץ. הקורטוריון, הגוף המנהל של המוסד, החליט ביום 26 באוקטובר 1913 כי שפת ההוראה במקצועות הטבע והטכניקה תהיה גרמנית. ההחלטה גרמה לסערה. המורים והתלמידים של חברת "עזרה" בארץ הקימו תנועת מחאה גדולה. המורים הצהירו שלא ילמדו בבתי הספר שבהם שפת ההוראה גרמנית. התלמידים הכריזו על שביתה ונטשו את ספסל הלימודים. בתוך זמן קצר קמו בתי ספר חדשים שבהם לימדו רק בעברית – למורים ולתלמידים שפרשו ממוסדות "העזרה". המאבק קיבל את השם "מלחמת השפות". מאמרים רבים התפרסמו בעיתונות בת הזמן. הדרישה הייתה עקרונית וגורפת: העברית היא השפה שבה יש ללמד וללמוד בבתי הספר היהודיים בארץ. המאבק הסתיים בניצחון העברית, ומעמדה בארץ התחזק מאוד, ובין השאר היא זכתה להכרת השלטונות העותמאניים כשפת הוראה רשמית.
6. וועד הלשון העברית:
ב- 8.2.1948, במהלך מלחמת העצמאות, בן גוריון רואה לנכון לכנס את ועד הלשון העברי ע"מ להקים מערך שלם של מילים חדשות וביטויים למדינה שבדרך. http://mevakrim.hebrew-academy.org.il/wp-content/uploads/sites/2/2014/08/dbg19481.jpg
7. הערית היא שפה חיה ומתפתחת: https://www.youtube.com/watch?v=rVPr3jO_09Y
באופן מילולי, פינתו של אבשלום קור: http://glz.co.il/1097-48839-he/Galatz.aspx (4.1.17
סיכום-
"אין לי ארץ אחרת גם אם אדמתי בוערת
רק מילה בעברית חודרת אל עורקיי, אל נשמתי
בגוף כואב, בלב רעב כאן הוא ביתי "
אילו מילים בעברית חודרים אל עורקיכם, אל נשמותיכם?