מה לנו ולחז"ל?
התנ"ך הוא השורש שממנו נולדה היהדות, אך יסוד ההישרדות שלנו כעם וכתרבות נעוץ במסורת חז"ל.
הם בנו את הגשר ויצרו את הקשר שבין התנ"ך השייך לתקופה קדומה לבין המציאות היומיומית של היהודים, המשתנה כל העת ודורשת ביצוע התאמות. כך למשל לא ניתן למצוא בתנ"ך איזכורים לערכית חופה, טקס בר מצווה, חג שמחת תורה או סדר פסח- לוח השנה ומעגל החיים היודי כפי שאנו חוגגים אותם כיום, הנם תוצאה ישירה של יצירת חז"ל.
מרבית מהתרבויות העתיקות (רומי, יוון, פרס וכו') לא השתמרו מפני שלא הצליחו להתחדש לכן התנוונו והפכו למעשה ללא רלוונטיות. התנוונות זו הביאה לכדי עזיבת המסורת והתבוללות של חבריה שסופה היה באבדן התרבות החיה ושימורה כמיתולוגיה/היסטוריה בלבד. האיזון העדין שבין שימור המסורת לצד חידושה והתאמתה לחיים "מודרניים" (בכל תקופה שהיא), אותו הינדסו חז"ל הן סוד השרידות של התרבות והמסורת היהודית.