רציונל:
השבת, כפי שסבור אחד העם, היא מעין קפסולה מהותית מרוכזת של אורח חיים יהודי. הפוטנציאל הגלום בה והמגוון של הדרכים להשתמש בה ולקדם דרכה ערכים שונים הוא מאוד גדול ומשמעותי. לכן ראוי להתעכב ולהדגיש פוטנציאל זה ולעודד את החניכים להיות מודעים לו ולהשתמש בשבת כמקור לשיח ולהתבוננות.
מטרה:
חשיפה למקום המיוחד ולתפקיד ולהשפעה של השבת על אורח החיים היהודי.
עזרים:
ערכים הבאים לידי ביטוי בשבת (נספח א)
מהלך השיעור:
חלק א': ההשפעה של השבת על אורח החיים היהודי
חלק ב': ערכים הבאים ליד ביטוי בשבת
חלק ג': אוכל בשבת – כמטאפורה לריבוי גוונים קולינריים בשבת
________________________________________________________________________________________
השיעור
פתיחה- על מה השיעור, למה ואיך.
10 דק' חלק א: ההשפעה של השבת על אורח החיים היהודי
ישנם מרכיבים של אורח חיים יהודי, שהם יותר ראשוניים, בסיסיים. שפינוזה דיבר על ברית המילה, החת"ם סופר על שמירת שבת כרכיב הזה שבלעדיו – אין היהודי יהודי… מעניין לראות את עמדתו של אחד העם בנוגע לשבת:
אין צורך להיות מדקדק במצוות בשביל להכיר ערך השבת. מי שמרגיש בלבו קשר אמתי עם חיי האומה בכל הדורות, הוא לא יוכל בשום אופן לצייר לו מציאות עם ישראל בלי "שבת מלכתא", אפשר לאמור בלי שום הפרזה, כי יותר משישראל שמרו את השבת שמרה השבת אותם, ולולא היא שהחזירה להם "נשמתם" וחידשה את חיי רוחם בכל שבוע, היו התלאות של "ימי המעשה" מושכות אותם יותר כלפי מטה, עד שהיו יורדים לבסוף לדיוטא האחרונה של חומריות ושפלות מוסרית ושכלית.
(אחד העם, שבת וציוניות, עיתון השילוח)
• מה מוצא אחד העם בשבת?
• מדוע השבת היא כל כך מרכזית עבורו?
• כיצד 'שמרה השבת את ישראל'?
כלומר הטענה של אחד העם ביחס לשבת היא שבכך שהיה יום אחד בשבוע שהוא רק רוחני, ושמכריח את ישראל להיות רוחניים ולא בעולם החומר והפרנסה – היה בזה כדי לשמור על רוח האומה ולהעלות אותם מעל החומריות והשפלות המוסרית.
50 דק' חלק ב: ערכים הבאים ליד ביטוי בשבת
• כמעט כל אחד מוצא משהו בשבת/לכל אחד יש חוויה משמעותית שקשורה לשבת. הדבר נובא בין היתר מהעובדה שהשבת היא תופעה או מושג פתוחים. בתוך אורח החיים היהודי – השבת מאפשרת התייחסויות שונות וביטויים שונים בחייו של היהודי. שתפו את חברי המכינה במשהו אחד שמיוחד בשבת שלכם. זה יכול להיות כל דבר ולא חייב להיות משהו גדול. אפילו אם מדובר במנהג אישי, או מחווה משפחתית.
פעילות: החניכים מתחלקים ל- 8 קבוצות או חברותות. כל קבוצה מקבלת טקסט המייצג פן אחר של השבת (נספח א'). עליהם לקרוא את הטקסט, לענות על השאלות ולחשוב על דרכים איך לשכנע את הקבוצות האחרות שהמהות של השבת שבידיהם – היא החשובה מכל. לאחר מכן כל חברותא מציגה את הערך עליו עבדה ומנסה לשכנע את החברותות האחרות בכך שהוא ערך שמהותי לשבת ולאורח החיים היהודי בכלל.
שאלות לסיכום:
• לאילו ערכים חדשים של השבת נחשפתי עכשיו?
• מה התחזק באורח החיים השבתי שלי?
• האם ארצה לשנות משהו להכניס תכנים ערכיים חדשים לשבת שלי?
25 דק' חלק ג: אוכל בשבת – כמטאפורה לריבוי גוונים קולינריים בשבת
שתפו במליאה:
• איזה מאכל מיוחד אנחנו רגילים לאכול בשבת (אם יש כזה)?
• האם המאכל קשור להיסטוריה המשפחתית או לעדה שלנו?
• אילו מאכלים אנחנו מכירים במהלך השנה היהודית? כיצד מאכלים משפיעים על אורח החיים היהודי שלנו? האם אפשר להיות יהודי ללא מאכלים מיוחדים בחגים?
סיכום
_________________________________________________________________________
נספחים- ערכים הבאים לידי ביטוי בשבת
מנוחה:
כל הרוצה ליכנס לקדושת היום חייב להניח תחילה את המולת החולין של מיקח וממכר סואן, לפרוק מעליו עול עמל שהוא רתום בו, להתרחק מן השאון הצורם של ששת ימי המעשה, מן העצבנות והכעס של הרדיפה אחר נכסים, ולחדול מן המעל שהוא מועל בכך שהוא מבזבז לריק את החיים, חייו שלו. הוא חייב להיפרד מכל מלאכת ידיים וללמוד להבין ולדעת, שהעולם כבר נברא ויתקיים אף בלא עזרתו של האדם. ששת הימים בשבוע אנו נאבקים עם העולם, מפיקים רווח מן האדמה. ביום השבת אנו מייחדים את דעתנו על זרע הנצח השתול בתוך נשמתנו. ידינו נתונות לעולם, ואילו נשמתנו שייכת לאדון העולם. ששת ימים בשבוע אנו מתבקשים למשול בעולם – וביום השביעי אנו משתדלים למשול בעצמנו. (אברהם יהושע השל, השבת, הוצאת ידיעות אחרונות – ספרי חמד, ישראל 2007)
איזה סוג של מנוחה מעניקה השבת? מנוחה ממה?
משפחתיות:
ההוויה החברתית המיוחדת של שבת המשפחה גם יחד… כלולה בתוכני השבת והחג, והשבת חשובה במיוחד מבחינה זו, מפני שתכיפותה היא שמקיימת הוויה זו ברציפות… היושבים יחד אל שולחן המשפחה באים כדי להיות זה עם זה, להיאהב זה לזה, לגלות עצמם זה לזה, כל אחד לפי אופיו ומקומו במשפחה, עם שהם יושבים יחדיו כדי לקדש את היום. (אליעזר שבייד, ספר מחזור הזמנים- משמעותם של חגי ישראל, הוצאת עם עובד, 1948, עמ' 44)
שני מלאכי השרת מלווים את האדם בערב שבת מבית הכנסת לביתו, אחד טוב ואחד רע. וכשבא לביתו, ומצא נר דלוק ושולחן ערוך, ומיטתו מוצעת, מלאך טוב אומר: יהי רצון שגם בשבת הבאה יהיה כך, ומלאך רע עונה "אמן" בעל כורחו. ואם אין בבית נר דלוק ושולחן ערוך. מלאך רע אומר: יהי רצון שתהא לשבת אחרת כך, ומלאך טוב עונה "אמן" בעל כורחו. (תלמוד בבלי, שבת דף קי"ט עמוד ב')
כיצד קשורה אווירת השבת למשפחתיות לפי הטקסט?
קדושה :
אמר רבי שמעון בן לקיש: נשמה יתירה נותן הקדוש ברוך הוא באדם. מערב שבת, ולמוצאי שבת לוקחים אותה ממנו. (תלמוד בבלי, מסכת ביצה, דף טז, עמוד א)
מתוך רזא דשבת/כגוונא (סידור התפילה)
כאשר נכנסת השבת, היא נבדלת ופורשת מהסטרא אחרא, וכל הדינים מסתלקים ממנה, והיא נשארת בייחוד האור הקדוש, ומתעטרת בכמה עטרות כלפי המלך הקדוש. וכל כוחות הכעס ובעלי הדין, כולם בורחים ומסתלקים ממנה, ואין כוח אחר בכל העולמות. ופניה מאירים באור העליון, ומתעטרת למטה בעם הקדוש. וכולם מתעטרים בנשמות חדשות, בשעת התחלת התפילה, לברך אותה בשמחה, במאור פנים. (זוהר, שמות קל"ה)
1. מהן לדעתכם הנשמות החדשות שמקבל כל אחד בשבת?
2. שמעו את השיר 'כגוונא' בביצוע של אור ופליזה זוהר – במה מוסיף השיר לאווירת הקדושה של השבת?
ערכים חברתיים :
דברים אלו מופנים אל בעל הבית שיש לו שדות, עבדים, שוורים וחמורים. הוא מורשה לעשות את מעשיו – שמכוונים להפקת רווחים – רק בימי החול. ביום השבת הוא מצווה להפסיק ממעשיו אלו ולשבות. ביום זה הוא מאפשר לכפופים לו מנוחה (פיזית) ונופש (נפשי), ובכך הוא מוציא אותם זמנית מגדר של מכשירים המופעלים על ידו לגדר של יצורים עצמאיים. כך משחזר בעל הבית כלפי הכפופים לו מעין גאולה, כגאולת ישראל ממצרים. השבת היא יום הגאולה של המשועבדים בחברה. ביום זה הם זוכים לנופש ולמנוחה, והם במצב של בני חורין. יום זה הוא שמגדיר את זהותם כצוריו של האל, ואת בני האדם כברואים בצלם, ולא כמכשירים ביד אדונם. ביום זה מושעים הבדלי המעמדות. החברה כולה, על כל מעמדותיה, מדגישה את התרבות המשותפת שלה. האל מופיע בפרשה זו כמדריך המנחה את האדם לנהוג בדרך מוסרית ונכונה. האדם נקרא לחקות את מעשי האל, ולנהוג בכפופים לו כדרך שהאל נהג בעם ישראל ביציאת מצרים. הפערים שבין האל לברואיו (כמו הפערים בתוך החברה) מצטמצמים בתפיסה זו. כולם שותפים באותם ערכים מוסריים ויוצרים יחדיו חברה שלמה, צודקת וחזקה יותר. האדם נקרא להשתתף עם האל בבריאת העולם המוסרי.(ד"ר שגית מור, המכללה האקדמית בית ברל, עלי מועד-מחשבות לשבת).
איך מקבלת השבת את התפקיד החברתי שלה?
ערכים סביבתיים:
מדברים עכשיו לא מעט על מצבו העגום של כדור הארץ ואני שומע, כולם אומרים, חייבים בדחיפות לעשות משהו כמו: יום ללא מכוניות, יום ללא רכבות, יום ללא מטוסים, יום ללא אוטובוסים ואופנועים, יום ללא עישון, יום ללא עשן, יום ללא מכונות כביסה, יום ללא מיבשי כביסה ,יום ללא מדיחי כלים, יום ללא טלפונים, יום חיסכון באנרגיה, יום ללא בישול, יום ירוק, יום כחול, יום סגול, יום ללא תאונות, יום ללא עבודה, יום ללא לחץ, יום עגול. ואני אומר: יש לנו יום כזה מאז שאנחנו זוכרים את עצמנו כעם. יש לנו יום כזה מאז ומתמיד. מאז שנברא העולם. יש לנו את השבת, כן, שבת, רבותי, שבת! שבת זה הרי היום הטוטאלי למען כדור הארץ. טוב לאויר, זה טוב לאדמה, זה טוב לכביש, לים, למים, ולרוח לנשימה ולנשמה, זה זמן איכות לסביבה, זמן איכות למשפחה, זמן איכות למנוחה…
"ויברך אלוהים את היום השביעי ויקדש אותו כי בו שבת מכל מלאכתו אשר ברא אלוהים לעשות." (אהוד בנאי, הדף הלבן, יום כדור הארץ 12/07/2007)
העבודה, גם אם יוצרת היא, וגם אם הורסת, הריהי התערבות מצד האדם בעולם הפיסי. המנוחה היא מצב של איזון בין האדם לטבע – אסור לו לאדם לנגוע בטבע, לשנותו בכל דרך שהיא, לא לבנות ולא להרוס דבר. השינוי הקטן ביותר שיעשה האדם בתהליך הטבעי, כמוהו כפגיעה באיזון. השבת היא יום השלום בין האדם לטבע. עבודה מכל סוג שהוא היא סתירתו של אותו איזון עדין בין האדם לטבע. השבת מסמלת את האחדות המושלמת בין האדם לטבע ובין האדם לחברו. על ידי הימנעות מעבודה – דהיינו הימנעות מתהליך של שינוי הטבע והחברה – משחרר עצמו האדם מכבלי הטבע והזמן, אם כי רק ליום אחד בשבוע. היחס בין האדם והטבע והאדם לזולתו הוא יחס של הרמוניה, של שלום ואי התערבות. (אריך פרום, השפה שנשכחה, הוצאת א' רובינשטיין, 1951, ירושלים, עמ' 199)
1. מה מביאה השבת למערכת היחסים שבין האדם לטבע?
2. כיצד ניתן לקדם ערכים סביבתיים באמצעות השבת?
השלום:
מנין לנו שצריך הדלקת נר בשבת, שנאמר (איוב ה) 'וידעת כי שלום אהלך', ואין שלום אלא באור, שנאמר (בראשית א) 'וירא אלהים את האור כי טוב'. (תלמוד בבלי, מסכת שבת, דף לד, עמוד א)
שלום עליכם
שָׁלוֹם עֲלֵיכֶם מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת מַלְאֲכֵי עֶלְיוֹן מַלְאֲכֵי רַחֲמִים / מִמֶּלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא
בּוֹאֲכֶם לְשָׁלוֹם מַלְאֲכֵי הַשָּׁלוֹם מַלְאֲכֵי עֶלְיוֹן מַלְאֲכֵי רַחֲמִים / מִמֶּלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא
בָּרְכוּנִי לְשָׁלוֹם מַלְאֲכֵי הַשָּׁלוֹם מַלְאָכִי עֶלְיוֹן מַלְאֲכֵי רַחֲמִים / מִמֶּלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא
בְּשִבְתְכֶם לְשָׁלוֹם מַלְאֲכֵי הַשָּׁלוֹם מַלְאָכִי עֶלְיוֹן מַלְאֲכֵי רַחֲמִים / מִמֶּלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא
צֵאתְכֶם לְשָׁלוֹם מַלְאֲכֵי הַשָּׁלוֹם מַלְאָכִי עֶלְיוֹן מַלְאֲכֵי רַחֲמִים / מִמֶּלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא
הנאה/עונג:
ר' עקיבא היה יושב ובוכה בשבת. אמרו לו תלמידיו: רבנו, למדתנו 'וקראת לשבת עונג '! אמר להם: זה עונג שלי. (ספר האגדה)
1. כיצד ניתן ליישם את אמירתו של רבי עקיבא לימינו וליחס שלנו לשבת?
2. מה היינו מוסיפים / משפרים / משנים כדי לשפר את ההנאה שלנו בשבת?
משנה תורה, הרמב"ם, הלכות שבת
הלכה ז
איזהו עונג זהו שאמרו חכמים שצריך לתקן תבשיל שמן ביותר ומשקה מבושם לשבת הכל לפי ממונו של אדם. וכל המרבה בהוצאת שבת ובתיקון מאכלים רבים וטובים הרי זה משובח. …..
הלכה י
אכילת בשר ושתיית יין בשבת עונג הוא לו. והוא שהייתה ידו משגת.
……
הלכה יב
אסור להתענות ולזעוק ולהתחנן ולבקש רחמים בשבת ואפילו בצרה מן הצרות שהצבור מתענין ומתריעין עליהן אין מתענין ולא מתריעין בשבת.
מתריעין = מזהירים בקול (תרועה) מפני סכנות
1. אילו תחומים אסורים על פי הרמב"ם משום עונג שבת?
2. אילו דברים מומלץ לעשות בשבת משום עונג שבת?