מהי יצירה יהודית?

רציונל:
את מה אנחנו מכניסים תחת הכותרת של יצירה יהודית? האם יש יצירות ששייכות להיכל התהילה וכאלה ששייכות לשוליים? מי קובע? ועל פי איזה קריטריונים? אולי צריך לתת להיסטוריה לקבוע ואולי מדובר בהכרעות אידאולוגיות מורכבות?

מטרה:
היכרות עם מגוון היצירות והז'אנרים שעשויים להיכנס תחת למושג של יצירה יהודית.
עזרים:
 יצירות שונות (נספח א')
 הסבר על יצירות ומיקומן ביציר ההיהודית (נספח ב')
 יצירה יהודית בראי שני מוסדות תרבות בארץ (נספח ג')

מהלך השיעור:
 חלק א': היצירה היהודית לדורותיה
 חלק ב': היכל התהילה של היצירות היהודיות
 חלק ג': יצירה יהודית והברית החדשה
 חלק ה': יצירה יהודית בראי מוסדות תרבות

_______________________________________________________________________________________

השיעור

פתיחה- למה, מה ואיך
חלק א: היצירה היהודית לדורותיה
1. היצירה היהודית לדורותיה – תכנון מקום ותכנים: תרגיל
הוחלט על הקמת מקום שבו תיאסף היצירה היהודית לדורותיה.
במקום יהיו 6 חדרים.
עליכם לתכנן את המקום:
• להחליט על שם.
• להחליט על קונספט – מוזיאון, ספריה, בית ספר וכד'
• לבחור את 6 הנושאים שייוצגו בחדרים השונים
• לחשוב על מבנה שייצג את החשיבות של הנושאים השונים: למשל – מתחילים מהיצירות החשובות ביותר ועוברים ליצירות פחותות ערך, מתחילים מתקופה קדומה ועוברים לימינו וכו'.
• לפניכם שורה של יצירות (נספח א') שיוכלו לסייע לכם בבניית המקום. עליכם לחשוב על המקום של היצירות הללו בתוך המקום שתתכננו.
הערה למנחה:
אף אחת מהיצירות המוצעות בנספח א' היא לא 'יצירה יהודית טיפוסית', בכל יצירה יש מוטיב או מרכיב יהודי לצד מרכיבים אחרים שיכולים לאפיין אותה כיצירה מסוג אחר. למשל: יצירותיו הספרותיות של הסופר היהודי פראנץ קפקא, כתובות בגרמנית, עוסקות בנושאים אוניברסליים ובעיני הצ'כים (קפקא גדל בפראג) הוא בכלל סופר צ'כי.

2. דיון וקביעת קריטריונים ליצירה היהודית
– מהי יצירה יהודית?
– האם יש קריטריונים מוסכמים ליצירה יהודית?
– מי קובע מה הופך יצירה ליהודית?
– מה הופך יצירה ליהודית?:
• מי שיצר אותה יהודי
• נוצרה בסביבה/בתרבות יהודית
• עוסקת בתכנים יהודיים
• עשויה מחומרים יהודיים
• כתובה/מדוברת בעברית

3. יצירה יהודית היא – יצירה של יהודים או יצירה על היהדות?
עוזר לנו להבין את שאלת היצירה היהודית הציר שהשתמשנו בו ביחידות על האורח החיים היהודי. שם מיקמנו בצד אחד – אורח חיים יהודי ובצד השני – אורח חיים של יהודים.
כאן ניתן לעשות דבר דומה על מנת להבין את המתח הקשור לנושא של יצירה יהודית:
האם יצירה יהודית היא יותר – יצירה של יהודים או יותר יצירה בעלת אופי יהודי?

הביאו דוגמאות ליצירה על היהדות שלא הייתם מכניסים לקטגוריה של יצירה יהודית.
הביאו דוגמא ליצירה של יהודי – שלא הייתם מכניסים לקטגוריה של יצירה יהודית.

חלק ב: היכל התהילה של היצירות היהודיות
דרך נוספת להתייחס אל היצירה היהודית היא דרך הכנסת יצירות להיכל התהילה של היצירה היהודית –
• איזה יצירות היינו מכניסים להיכל התהילה?
• האם יש לנו העדפה של ז'אנר מסוים דווקא?
• מדוע כשחושבים על יצירה יהודית הולכים לרוב לארון הספרים היהודי? מה עם יצירות פלסטיות? מחול? תיאטרון? ארכיטקטורה?

חלק ג': יצירה יהודית והברית החדשה
האם מישהו הכניס להיכל התהילה של היצירה היהודית את הברית החדשה?
הברית החדשה היא נכתבה על ידי יהודים בעברית, בארץ ישראל, במאה הראשונה לספירה. מאוחר יותר תורגמה ליוונית וזה העותק היחיד שברשותנו (המקור בעברית אבד)
קראו את דבריו של יוסף חיים ברנר והביעו דעה:
אותה החשיבות שאני מכיר ומוצא בתנ"ך, בתור שרידי זכרונות מימים רחוקים ובתור התגלמות רוח עמנו ורוח האנושי שבנו במשך של הרבה דורות ותקופות – חשיבות זו אני מוצא ומכיר גם בספרי הברית החדשה (בכוחם הספרותי של אלה ואלה איני נוגע). גם ה"ברית החדשה" – ספרנו הוא, עצם מעצמנו ובשר מבשרנו. ואת זה, מה שאני מכניס בשבילי (לא כל חברי יסכימו לי – אני יודע!) את "הברית החדשה" לתוך ירושתנו הרוחנית (…) אין אני רואה שום הבדל יסודי בין השקפת העולם הסגפנית והנכנעה לפני אלוהים של הנביא מענתות ושל הנביא מנצרת – ממקור אחד יהלכון. מתוך: יוסף חיים ברנר, "על חזיון ה'שמד'", הפועל הצעיר, כ"ב במרחשוון תרע"א (24.11.191)

• יש מי שיגיד שהברית החדשה היא אחת היצירות היהודיות המשפיעות ביותר על העולם המערבי. מה ברנר היה אומר על זה?
• האם בעיניכם הברית החדשה היא יצירה יהודית? האם צריך להכניסה להיכל התהילה של היצירות היהודיות? – בחנו יצירה זו לפי הקריטריונים שגיבשתם – האם קיים פער בין הקריטריונים לבין תחושת הבטן או האינטואציה שלנו?

חלק ד': יצירה יהודית בראי מוסדות תרבות
לפניכם התייחסות של שני מוסדות תרבות מרכזיים – הספרייה הלאומית ומוזיאון ישראל כלפי נושא היצירה היהודית (נספח ג'). נסו להבין מתוך ההצהרות שלהם כיצד הם תופסים את הביטוי – יצירה יהודית.
קראו את ההצהרות הבאות של המוסדות השונים ונסו לחשוב:
• מה נכנס לתוך הקטגוריה של יצירה יהודית על פי כל מוסד?
• מה לא נכנס?
• מה מרכזי/נכנס להיכל התהילה של היצירה היהודית ומה נמצא בשוליים?

________________________________________________________________________________________

נספחים

נספח א': הסבר על היצירות ומיקומן ביצירה היהודית
הערה מקדימה: כל היצירות אינן מיינסטרים של יצירה יהודית (ניתן בהחלט לשאול מהו מיינסטרים של יצירה יהודית ולראות שאין דבר כזה…) ומעניין איך כל יצירה נכנסת לקטגוריה של 'יצירה יהודית', מאיזה כיוון והקשר:
• פרנץ קאפקא הוא סופר יהודי שחי בפראג וכתב בגרמנית. נחשב אחד הסופרים הגדולים של המאה ה-20. יש מי שקושרים בין יצירתו ליהודיותו בכך שהוא מייצג בספרותו תלישות שאפשר לראות את מקורה בחוויית התלוש היהודי בגולה. עם זאת – יצירתו עוסקת בעיקר בערכים אוניברסליים או בהיעדרם של ערכים אלה.
• הפסל דוד של האמן מיכאלאנג'לו – נחשב לאחת מיצירות הפיסול הגדולות של תקופת הרנסנס באיטליה. היותו של הפסל יצירה יהודית – לא נובע מיהודיותו של האמן (לא היה יהודי) אלא אם כבר – מהנושא של היצירה.
• הציור של ירמיהו מבכה על החורבן ירושלים נוצר על ידי האמן ההולנדי (הלא יהודי) רמברנדט ואן ריין.
• אחד מהבניינים המפורסמים ביותר שתכנן הארכיטקט היהודי אמריקאי, פרנק גרי, הוא מוזיאון בילבאו בספרד שנבנה בסגנון הדה-קונסטרוקטיביזם.
• המלחין הגרמני הידוע, פליקס מנדלסון-ברתולדי הוא נכדו של הפילוסוף היהודי, משה מנדלסון. הוריו המירו את דתם שלהם ושל ילדיהם לנצרות. על אף התעקשותו של אביו על השם ברתולדי – סרב פליקס בנו לוותר על השם מנדלסון. מארש החתונה של פליקס מנדלסון הפך להיות סמל של חתונות נוצריות ברחבי העולם.
• איין ראנד היא סופרת יהודית אמריקאית ממוצא רוסי. ספריה המונומנטליים של ראנד, מרד הנפילים וכמעיין המתגבר – דוגלים באינדיבידואליזם קיצוני (אובייקטיביזם). מעניין לראות אותם כחלק מיצירה יהודית שבמובן מסוים רובה – דוגלת באתוס של עזרה לזולת וקולקטיביות חזקה.
• הורדוס היה מלך ממוצא אדומי שגולת הכותרת של יצירתו האדריכלית היא בית המקדש שבנה מחדש במאה ה – 1 לפני הספירה. מרבית היהודים בני זמנו שנאו את הורדוס עקב מוצאו האדומי וההערצה שלו לתרבות הרומאית, והעריצו בעת ובעונה אחת את מקדש הורדוס.
• הרמב"ם (רבי משה בן מימון) הוא מגדולי החכמים בימי הביניים. ספרו משנה תורה מהווה סמכות הלכתית בעלת משקל דומה לספר שולחן ערוך מאת רבי יוסף קארו. ספרו מורה הנבוכים היה ספר שנוי במחלוקת עקב העמדות הפילוסופיות הנועזות המובעות בו, שהמקור של חלקן הוא בפילוסופיה של אריסטו.

נספח ב': יצירה יהודית בראי שני מוסדות תרבות בארץ

מוזיאון ישראל: האגף לאמנות ותרבות יהודית ע"ש ג'ק, ג'וזף ומורטון מנדל
סיפורן של קהילות ישראל ברחבי העולם, מימי הביניים ועד ימינו, נפרש בפני המבקרים באגף לאמנות ותרבות יהודית באמצעות מבחר גדול של חפצי קודש וחול. החפצים שימשו בני קהילות יהודיות מאזורים רבים ובהם צפון אפריקה, מרכז אסיה, אירופה וישראל. הסגנונות האמנותיים שבהם נוצרו, וכן החומרים והשימושים השונים בחפצים, חושפים קווי דמיון ושוני בקרב מסורות ומנהגים של קהילות ישראל. בכך, הם משרטטים תמונה עשירה של חיי הקהילות שבהם נשזרו חיי היחיד עם הכלל, המקודש עם היומיומי והמסורתי עם החדש והמתהווה. הצגתם של החפצים באופן השוואתי בוחנת את תולדותיהם ואת הקשרם החברתי והתרבותי ובה־בעת מבליטה את איכותם האמנותית ואת ההד הרגשי שהם מעוררים. חמישה נושאים מרכזיים מוצגים באגף:
1. מקצב החיים – לידה, חתונה ומוות: מבחר חפצי קודש וחול מקהילות שונות, ושימשו לטקסים העיקריים בחיי האדם – מלידה ועד מוות. פריטים אלה מלמדים על מצבים הנעים בין עצב לשמחה, חיים ומוות, זיכרון ותקווה ומגולמים בכל שלב משלבי החיים.
2. להאיר את הכתב: כתבי־יד עבריים מאוירים ונדירים מימי־הביניים ותקופת הרנסנס, בתצוגה המגלה את איכותם האמנותית וחשיבותם בתולדות אמנות הספר העברי.
3. שדרת בתי-הכנסת: ארבעה בתי־כנסת מפוארים מאירופה, מאסיה ומאמריקה שלכל אחד מהם אופי אדריכלי ועיטורי שונה, מוצגים לצד עיטורים לספרי תורה ולארונות קודש מקהילות יהודיות בעולם.
4. השנה העברית ומחזור המועדים: קדושת השבת והחגים היהודיים, לרבות חגים וימי הזיכרון שנקבעו בלוח השנה של מדינת ישראל, הם כר פורה ליצירתם של שפע החפצים ויצירות האמנות המוצגים כאן.
5. לבוש ותכשיטים: שאלה של זהות: מערכות לבוש ותכשיטים מן היחידות בעולם, המשקפות זהויות יהודיות מן המזרח ומן המערב, שופכות אור על תרבות המקום שבו נלבשו, ועל המנהגים והתקנות בכל קהילה וקהילה.

חוק הסיפרייה הלאומית: https://web.nli.org.il/sites/nli/hebrew/library/aboutus/past/law/pages/nli-law-2007.aspx