מהם ערכים? ששת נכסי העמיות היהודית

רציונל:
ערכים הם מבנים נפשיים שמשפיעים על איך שאנחנו מבינים ופועלים בעולם. היכרות איתם תסייע לנו לחיות חיים אוטונומיים וחופשיים יותר ולבחור בצורה מושכלת יותר את ערכינו.

מטרה:
הבנה בסיסת בנוגע לתפקיד הערכים בחיינו.

עזרים:
 הגדרות של ערכים (נספח א')
 מותו של רבי עקיבא (נספח ב')
 טקסט קצר על יוסף טרומפלדור (נספח ג')

מהלך השיעור:
 חלק א': מהו ערך?
 חלק ב': ערכים עד מוות

_____________________________________________________________________________________

השיעור

פתיחה- למה, מה ואיך
חלק א: מהו ערך?
1. שמש אסוציאציות על הלוח סביב המילה 'ערכים'
לתלמידים: על מנת להבין טוב יותר את תחום הערכים היהודיים נצטרך להעמיק את ההבנה שלנו בשאלה מהו ערך:
המטרה של התרגיל – לנסות להבין מהאסוציאציות איך אנחנו תופסים מהם ערכים.
• כאשר אנחנו שומעים את המילה ערכים – אילו אסוציאציות עולות לנו לראש?

2. תרגיל אפשרי נוסף: דמיינו לכם עולם אנושי שאין בו ערכים. איך נתנהג? מה נעשה?
לתלמידים: יתכן מאוד ובעולם כזה נתנהג כמו חיות נבונות – שמה שיניע אותנו היא הישרדות, הזדווגות, מזון וכד'. יתכן ונקיים צורת חשיבה כלשהי. אבל לא ננהג כאשר יש איזה שהם עקרונות שמנחים את ההתנהגות שלנו.
• האם ניתן להבין מה הם ערכים מהתיאור של עולם נטול ערכים?
סיכום: ניתן לראות שערכים הם עקרונות או תפיסות בסיסיות שמנחות אותנו לפעילות.

3. הגדרות ערכים:
לתלמידים: ניתן להיעזר בהגדרות הבאות (נספח א') כדי להבין טוב יותר מהם ערכים. קראו את ההגדרות ובחרו את ההגדרה המדויקת ביותר בעיניכם ונמקו מדוע דווקא היא מתאימה לכם:
הערה למורה: אין הכרח להשתמש בכל ההגדרות. ניתן להשתמש ב 2 -3 הגדרות שמנוגדות או שהכי נראות רלוונטיות לאור מה שנאמר קודם לכן בכיתה.

4. ערכים המוכרים לנו:
• תנו דוגמא לערכים שאתם מכירים
– אומץ לב
– כיבוד אב ואם
– אהבת המולדת
– חירות האדם
– כל בני האדם נולדו שווים
– ואהבת לרעך כמוך
– כנות

הערה חשובה למורה:
יש לשים לב ולהיות רגישים לשימוש לא מדויק בערכים: לפי ההגדרה הרווחת – ערכים הם עקרונות או מבנים נפשיים המנחים אותנו לפעולה בכיוון מסוים. ניתן לכנות מונחים כלליים כ- 'ציונות', ו- 'משפחה', כערכים, אם כי – רצוי לנסות ולגזור מהם ערכים יותר ספציפיים שניתן יותר בקלות לראות איך הם מניעים לפעולה. למשל: במקום 'משפחה' > כבוד המשפחה, אחדות המשפחה. במקום 'ציונות' > אהבת ארץ ישראל, הגשמה חלוצית, הגשמת חברת מופת.

חלק ב': ערכים עד מוות
1. הקדמה
• האם יש ערכים שהייתם מוכנים לסכן/הקריב את חייכם למענם?
• מה זה אומר עלי שיש ערכים שאני מוכן לסכן את חיי למענם / אין לי ערכים מסוג זה?
הערה למורה: התלמידים יכולים להגיד לא או כן. חשוב לשמוע את מה שיש להם להגיד. ניתן כמעט לעמת כל אחד עם ערך כלשהו שהוא גדול יותר מחייו: זה יכול להיות שלמות משפחתו, חיי הוריו/אחיו/ המדינה וכד'.

2. ערכים עד מוות – 2 דוגמאות מהמסורת היהודית
הערה: כאן אנחנו עושים שימוש במסורת היהודית כדי לדבר באופן כללי על ערכים.
חשוב שהתלמידים יתרגלו שגם כאשר משוחחים על ערכים באופן כללי – ניתן ורצוי להשתמש בתכנים מהתרבות שלנו.
יש תיאורים רבים במסורת היהודית על אנשים שמתו בשם קיום הערכים הדתיים שלהם. זה מכונה 'מוות על קידוש השם'.

רבי עקיבא (ראו נספח ב')
על רבי עקיבא, מגדולי התנאים שחי במאה ה-2 לספירה בארץ ישראל, מסופר שלמד תורה מתוך ידיעה שהוא הולך למות כתוצאה מכך על ידי הרומאים. בעוד שבעיני רבי עקיבא, הערך שלמענו ראוי למות הוא לימוד התורה – הרי שבעיני טרומפלדור (ראו נספח ג') הגנה ותקומת הארץ הוא ערך שראוי למות למענו.

שאלות לדיון
• מה אתם חושבים על שני האישים הללו ובחירותיהם (מסכימים/לא מסכימים/אדישים – נמקו)?
• האם יש לכם ערכים מסוג זה, שהם מעל הערכים האחרים?
• האם ישנם ערכים שלמענם אתם מוכנים לסכן את חייכם?
• האם אתם חושבים שזה נכון לחנך היום לערכים מהסוג הזה?

________________________________________________________________________________________

נספחים
נספח א: הגדרות ערכים:

ערך הוא רעיון שאדם, או קבוצת אנשים, או חברת בני-אדם, מאמינים בו וחיים על-פיו, שעל-כן הם מסוגלים – באין דרך אחרת – גם להקריב את חייהם ובלבד שלא לאבד את טעם חייהם.
(עמוס עוז).

"ערך – אמות מידה להבחנה בין טוב לרע" (פרופ' אברהם מינקוביץ).

"ערכים הם נורמות וקודים שעל פיהם מחנכים ילדים. הם היעדים שעל פיהם היית רוצה שבני אדם יתנהגו". (רמי שטיינדל, מורה)

"ערכים זה אותו מצפן שמוליך אותנו להתנהגות כזו או אחרת ושאנחנו ניזונים ממנו". (מרים זיסמן, גננת לשעבר)

"ערך הוא דבר שאדם בוחר בו עבור עצמו, כדי לנהוג ולחיות לפיו, משום שהוא מאמין שהוא טוב". (פרופ' ישעיהו ליבוביץ).

תפקידם העיקרי של ערכים הוא להנחות אותנו במצבים של קונפליקט בין שתי התנהגויות אפשריות [ואולי לא רק שתיים], שמושכות את לבנו, אך לא ניתן לנו לממשן בעת ובעונה אחת; כאלה הם מצבים שבהם אנו חייבים להכריע בין התנהגות מסוג אחד לבין התנהגות מסוג אחר". (פרופ' צבי לם)

"ערכים זה עקרונות שאתה חי לפיהם, לא רק אלה שאתה מצהיר עליהם. בן אדם יכול להצהיר שהוא מאמין בהרבה מאוד דברים, לדוגמה בחברות, בסולידריות, בשוויון, אבל אם הוא קם בבוקר ורודף אחרי בצע כסף וזה מה שמנווט אותו ומפעיל אותו אז הוא לא מאמין בערכים שהוא מצהיר עליהם. (יואב רימר, הנוער העובד והלומד).

נספח ב': מותו של רבי עקיבא
שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ: פַּעַם אַחַת גָּזְרָה מַלְכוּת, שֶׁלֹּא יַעַסְקוּ יִשְׂרָאֵל בַּתּוֹרָה.
בָּא פַּפּוֹס בֶּן יְהוּדָה וּמְצָאוֹ לְרַ' עֲקִיבָא שֶׁהָיָה מַקְהִיל קְהִלּוֹת בְּרַבִּים וְעוֹסֵק בַּתּוֹרָה.
אָמַר לוֹ: עֲקִיבָא, אִי אַתָּה מִתְיָרֵא מִפְּנֵי מַלְכוּת?
אָמַר לוֹ: אַתָּה פַּפּוֹס, שֶׁאוֹמְרִים עָלֶיךָ חָכָם אַתָּה – אִי אַתָּה אֶלָּא טִפֵּשׁ!
אֶמְשֹׁל לְךָ מָשָׁל לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה?
לְשׁוּעָל, שֶׁהָיָה מְהַלֵּךְ עַל שְׂפַת הַנָּהָר וְרָאָה דָּגִים שֶׁהָיוּ רָצִים לְכָאן וּלְכָאן,
אָמַר לָהֶם: מִפְּנֵי מָה אַתֶּם בּוֹרְחִים?
אָמְרוּ לוֹ: מִפְּנֵי הָרְשָׁתוֹת וְהַמִּכְמוֹרוֹת שֶׁמְּבִיאִין עָלֵינוּ בְּנֵי אָדָם.
אָמַר לָהֶם: רְצוֹנְכֶם שֶׁתַּעֲלוּ לַיַּבָּשָׁה וְנָדוּר אֲנִי וְאַתֶּם, כְּדֶרֶךְ שֶׁדָּרוּ אֲבוֹתַי וַאֲבוֹתֵיכֶם?
אָמְרוּ לוֹ: אַתָּה הוּא, שֶׁאוֹמְרִים עָלֶיךָ פִּקֵּחַ שֶׁבַּחַיּוֹת – אִי אַתָּה אֶלָּא טִפֵּשׁ!
וּמָה בִּמְקוֹם חַיּוּתֵנוּ אָנוּ מִתְיָרְאִים, בִּמְקוֹם מִיתָתֵנוּ – לֹא כָּל שֶׁכֵּן.
וְאַף אָנוּ כָּךְ: בִּזְמַן שֶׁאָנוּ עוֹסְקִים בַּתּוֹרָה, שֶׁכָּתוּב בָּהּ: "כִּי הוּא חַיֶּיךָ וְאֹרֶךְ יָמֶיךָ" (דברים ל, כ) – אָנוּ מִתְיָרְאִים, אִם אָנוּ פּוֹסְקִין מִדִּבְרֵי תּוֹרָה – עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה.
………………
בְּשָׁעָה שֶׁהוֹצִיאוּ אֶת רַ' עֲקִיבָא לַהֲרִיגָה זְמַן קְרִיאַת שְׁמַע הָיָה,
וְהָיוּ סוֹרְקִין אֶת בְּשָׂרוֹ בְּמַסְרְקוֹת שֶׁל בַּרְזֶל.
(תלמוד בבלי, מסכת ברכות, דף סא, עמוד ב)
נוסח מלא של האגדה והסבר מלא עליה ניתן למצוא באתר של ספר האגדה: https://goo.gl/7UVyPg

האגדה בשפה פשוטה:
הרומאים (הקיסר אדריאנוס או הנציב טורנוס רופוס) גזרו על היהודים שלא ללמוד תורה. אבל רבי עקיבא לא רק שהתעקש לצאת נגד זה – אלא גם עשה זאת באופן פומבי. פגש אותו איש בשם פפוס בן יהודה ושאל אותו האם אינו מפחד מעונשם של הרומאים?
סיפר לו רבי עקיבא משל על שועל ודגים. השועל ראה את הדגים בורחים מפני סכנות – רשתות של בני אדם, והציע להם לצאת מהמים ושהוא יגן עליהם. ענו לו הדגים – אנחנו בוחרים להישאר בחיים עם סכנה במקום חיותנו (במים) מאשר לצאת ליבשה ששם אין לנו חיים כלל. הנמשל: אני, רבי עקיבא מעדיף הוא מעודד חיים מלאים ומלאי חיות (בזכות התורה) גם אם יש עימם סכנה מאשר לחיות חיים בטוחים שאין בהם חיות (כלומר: ללא התורה).
סופו של רבי עקיבא שהוא מת מוות אכזרי מאוד – סרקו את בשרו במסרקות ברזל.
מכאן שרבי עקיבא היה מוכן למות למען לימוד התורה.

נספח ג': יוסף טרומפלדור
יוסף טרומפלדור, ממנהיגי הישוב בעליה השנייה, ממקימי הגדודים העבריים במלחמת העולם הראשונה, קטוע יד ממלחמת רוסיה-יפן – בחר לסכן את עצמו בצפון הארץ בבחירתו לבוא ולהגן בשנת 1920 על הישוב המבודד תל חי. הוא נפצע בבטנו במאבק עם פורעים ערבים ולפי מספר עדויות ענה טרומפלדור הפצוע, לשאלה לשלומו: "אין דבר, כדאי למות בעד הארץ". לאחר מכן הוא מת.