ישראל- אפשר בלעדיה?

רציונל: מדינת ישראל היא נתון כבר למעלה משבעים שנה. דווקא עיון בשאלת הנחיצות של המדינה אל מול האופציות השונות – מסייעת לנו להבין את המקום שתופסת המדינה ואת היסודות עליה היא מושתתת.

מטרה: התמודדות עם שאלת נחיצותה של המדינה אל מול האפשרויות השונות

עזרים:
 בעד ונגד תוכנית אוגנדה (נספח א')

מהלך השיעור:
 חלק א': למה לא אוגנדה?
 חלק ב': יתרון הגעגועים
 חלק ג': יתרון התפוצה בעולם
 סיכום
_______________________________________________________________________________________

השיעור
פתיחה- למה, מה ואיך
חלק א: למה לא אוגנדה?
1. אי ירוק בים: מדינת ישראל ממלאת תפקיד מורכב בקרב יהודים בעולם ומחוצה לו. אני נתהה על תפקידיה השונים דווקא על דרך השלילה.
תושבי ישראל היקרים,
בטיסה מעל האוקיינוס השקט התגלה אי שלא ידענו עד עתה על קיומו. למרבה ההפתעה, האי דומה מבחינת תנאי השטח והאקלים לאזור המזרח התיכון ולארץ ישראל בפרט. במהלך הטיסה נצפו אזור נרחב של יערות, נהרות ואגמים, אזורים הרריים וכן שטח מדברי. בצפון יש גם הר מושלג בכל ימות השנה, המזכיר במידה רבה את החרמון, וכמובן – האי משופע בחופים יפהפיים, של מים צלולים וחולות. על פי המדידות שלנו, האקלים חמים ונוח, ותשמחו לגלות שבניגוד לארץ ישראל, במהלך החורף יורד תמיד גשם ברכה הממלא את כל הימים והאגמים באי. בעקבות העובדה שהאי הקסום הזה מעולם לא היה מיושב על ידי בני האדם, אנו מציעים לכם להתיישב בו ולהקים מחדש את מדינתכם באזור שאיננו שנוי במחלוקת ומעורר התנגדות כה עזה. אנו נתמוך בפרויקט זה ונסייע בהעברה ובהקמה מחדש מבחינה כלכלית. אנו בטוחים כי לאחר ההגעה לאי תזכו לשנים רבות של שגשוג, פריחה ושלווה, ללא איום ביטחוני וחרדה קיומית.
בברכה,
האו"ם.

שאלות לדיון:
• מה אתם חושבים – האם הייתם הולכים לגור שם במקום בארץ ישראל?
• הביאו טיעונים לכאן ולכאן.
• אם מראש היו יהודים מהגרים לכזה אי במקום לארץ ישראל ובונים שם מדינה – איך אתם חושבים היא הייתה נראית? נסו לדמיין את המדינה היהודית באותו אי? האם הייתה שונה מהמדינה בארץ ישראל? במה?

2. תוכנית אוגנדה
אמנם המכתב מהאו"ם היה היפותטי, היה רעיון דומה להקים מקלט לילה זמני מחוץ לארץ ישראל שדגלו בו רבים מאבות הציונות, בראשם הרצל! הקונגרס הציוני השישי שהתקיים בבאזל שבשוויץ בשבת 1903 היה ידוע כ"קונגרס הבכי", בשל העובדה שעלתה בו תוכנית אוגנדה, הצעה מטעם הממשלה הבריטית לפיה תקום מדינה יהודית בשטח לא מיושב במזרח אפריקה. ההצעה עלתה בעקבות פרעות קישינב שהתרחשו באותה שנה, בהן נהרגו ונפצעו מאות יהודים. ההתנגדות המרכזית הייתה מקרב הציונים ממזרח אירופה, לעומת אלו ממערב אירופה שנטו לתמוך בהצעה. במהלך ההצבעה יצאו שבעה צירים מהמליאה כדי להביע את כאבם וחוסר ההסכמה שלהם. לבסוף הוחלט על משלחת שתיסע למקום כדי לבדוק את האפשרות להקים שם מדינה, ובהמשך ירד הרעיון מהפרק. את נאומו בקונגרס סיים הרצל בפסוק "אם אשכחך ירושלים תשכח ימיני" (תהלים קל"ז 5).

לפניכם מספר טקסטים התומכים או מתנגדים לתוכנית אוגנדה (נספח א') קראו אותם ונסו להבין אותם בעזרת שאלות מנחות.
לאחר מכן נסו לחשוב אילו טיעונים שהם מעלים דומים לטיעונים שהעליתם אתם ביחס למכתב מהאו"ם.

חלק ב: יתרון הגעגועים
מועלים מספר טיעונים לגבי הערך של חיים בתפוצות מול חיים במדינת ישראל. להלן אחד הטיעונים מהמקורות היהודיים:

לעם הוא נעשה, הן בדמדומי ימי קדמותו והן לימים לאורה המלא של ההיסטוריה, בגלות, תחילה במצרים, ולאחר מכן בבבל… הוא שומר תמיד על אי תלות של אביר נוסע, ושעה שהוא משוטט במרחקים לרגל מסעותיו והרפתקאותיו ונושא את נפשו אל המכורה שנִטשה, הוא נאמן לארצו יותר משהוא נאמן לה בזמנים שהוא יושב עליה. לפיכך לעומקו של דבר, שלו היא רק כארץ געגועיו – כארץ הקודש. לפיכך אף בשבתו על אדמתו – שלא כשאר האומות – יעורער על זכות קניינו המלאה במולדתו: אין הוא אלא גֵר ותושב בארצו; 'כי לי הארץ' אומר לו אלוהים; קדושת הארץ מפקיעה אותה מחזקתו התמימה אף בשעה שיכול הוא להחזיק בה. (פרנץ רוזנצוויג, כוכב הגאולה, ג, ספר ראשון (תרגם מגרמנית יהושע עמיר), מוסד ביאליק, מכון ליאו בק, ירושלים 1970, עמ' 324-325)

• מה הסכנה לפי רוזנצוויג בשיבה של העם לאדמתו?
• מדוע יש עדיפות לעם היהודי לחיים ללא מדינת ישראל לפי רוזנצוויג?
• מהו המצב הטבעי של כל יהודי? כיצד מצב זה בא לידי ביטוי כאשר הוא יושב על אדמתו?

חלק ג': יתרון התפוצה בעולם

אמר רבי אָבִין, משל לצלוחית של פַּלְיָטוֹן (בושם) הנתונה בבית הקברות ולא היה אדם יודע ריחה. מה עשו? נטלוה וטלטלוה ממקום למקום והודיעו ריחה בעולם. כך היה אברהם דר בתוך עובדי עבודה זרה, אמר לו הקדוש ברוך הוא, לך לך מארצך ואני אודיע טבעך בעולם. (מדרש תנחומא, פרשת לך לך, סימן ג)

• מהו המשל אותו מביא הכתוב?
• מה הנמשל ביחס לעם ישראל?
• איזה יתרון גדול יש לעם ישראל כאשר הוא מטולטל מארץ לארץ, ללא מקום קבוע?
• תנו דעתם – האם יתרון זה בא לידי ביטוי במדינת ישראל? באיזו מידה?

סיכום
אין המטרה כאן לערער את הזיקה בין העם היהודי לארץ ולמדינת ישראל אלא דווקא להפך – לבחון את הזיקה הזאת לעומק. מהיכן היא באה? על מה היא מתבססת? מה היא לוקחת בחשבון וממה היא מתעלמת?
_________________________________________________________________________________________

נספחים
נספח א': בעד ונגד תוכנית אוגנדה
"אתם [המתנגדים להצעת אוגנדה] קוראים את עצמכם ציונים ציוניים, ארץ ישראליים, ואותנו [המסכימים להצעה] – אפריקניים, אוגנדיים. אדוני, אין אנו מתביישים חלילה בשם זה. אבל, לא אפריקניים ולא אוגנדיים אנו, אלא עמיים [מלשון "עם"]. הנה מה אנו! אתם ארציים ואנו עמיים. לנו העם הוא העיקר. אנו אומרים: אם אפשר [שיתיישב] העם בהארץ, הרי מוטב, ואם אין, אם יש ספק באפשרות זו, נכונן לעת עתה עם באיזו ארץ שתהיה, רק שתהיה של העם, למען קָדֵם את הסכנה המרחפת על העם!". (אליעזר בן יהודה, מתוך: המדינה היהודית, 1905)

• כיצד מכונים האנשים שתומכים בתוכנית אוגנדה, ואיזה כינוי מציע אליעזר בן יהודה במקום?
• מה חשוב יותר לדעתו של אליעזר בן יהודה – עם ישראל או ארץ ישראל?
• מדוע הוא חושב שצריך להקים מדינה מחוץ לארץ ישראל?

אליעזר בן יהודה (1858-1922) – מחייה השפה העברית. נולד ברוסיה ועלה לארץ ישראל בשנת 1881. מפעל חייו היה הפיכתה של השפה העברית לשפת הדיבור היומיומי. בין השאר, כתב את מילון בן יהודה, ערך עיתונים בעברית וייסד את הועד ללשון עברית.

"בהסכימנו לאפריקה לא אמרנו להסיח חלילה את דעתנו אף רגע מציון עיר קודשנו. ונהפוך הוא הדבר. הסכמנו לאפריקה, מפני שעל ידה הננו מקווים להציל חלק הגון אחד מעמנו ולעשותו שלם בגופו ורוחו. ובטוב לישראל וטוב גם לארצנו. אם אין ישראל בעולם אין ציון בעולם. וכל הימים שישראל יהיה חי וקיים, כל אותם הימים לא אבדה גם תקוות ציון". (מתוך: מכתב לתיאודור הרצל, הרב ריינס, 1903)

• האם מדוע צריך להסכים לתוכנית אוגנדה, על פי דבריו של הרב ריינס? מדוע הוא חושב כך?
• במה תלויה לדעתו התקווה לשוב לציון?
הרב יצחק יעקב ריינס (1839 – 1915) – מגדולי התורה של יהדות ליטא. חבר בתנועה הציונית, ומייסד תנועת "המזרחי", תנועה ציונית דתית שהוקמה בשנת 1902 כנציגות דתית בתוך ההסתדרות הציונית.

"למה בחרנו בארץ ישראל? על זאת יש להשיב כי עצם הצגת השאלה יסודה בהשקפה מוטעית, הזורקת אור מתעה על תנועתנו. לא הציונים בדו את ציון מליבם כי אם ציון והשאיפה אליה הם שיצרו את הציונים. הסתכלו בתולדות ישראל ותיווכחו, כי השאיפה לארץ, אשר ניתק ממנה עם במשך אלפי שנים, עוברת כחוט השני דרך כל ההיסטוריה שלנו. אתם רואים כי אין כאן לפנינו תופעה מקרית, כי אם מסורת הנמשכת בלי הפסק במשך דורות. אתם רואים כי תנועתנו לא חוללה על ידי עצמנו, כי אם גדלה על הקרקע ההיסטורי וקיבלה עכשיו רק צורה חדשה המתאימה לרוח הדור… העלייה לארץ ישראל תמשוך אליה כוחות אנושיים ואמצעים חומריים אשר בשום מקום אחר אין לנו כל סיכויים למושכם אלינו, והיא תסייע לנו במידה מרובה להנחת יסוד לישוב החדש". (י' צ'לנוב, ממנהיגי ציוני רוסיה)

• קראו את המשפט המודגש: מה יצר את התנועה הציונית, לפי יחיאל צ'לנוב?
• מדוע הוא חושב שניתן להקים מדינה רק בארץ ישראל?
ד"ר יחיאל צ'לנוב (1863 – 1918) – מנהיג ציוני שעמד בראש קונגרס ציוני רוסיה במשך שנים רבות, ומילא שורה של תפקידים בתנועה הציונית, כמו חבר הוועד הפועל, חבר הקרן הקיימת ועוד.

ארץ ישראל איננה דבר חיצוני, קניין חיצוני לאומה, רק בתור אמצעי למטרה של ההתאגדות הכללית והחזקת קיומה החומרי או אפילו הרוחני. ארץ ישראל היא חטיבה עצמותית קשורה בקשר חיים עם האומה, חבוקה בסגולות פנימיות עם מציאותה. (הרב אברהם יצחק הכהן קוק, אורות, 1920)

• נגד איזו תפיסה לגבי ארץ ישראל יוצא הרב קוק?
• מה טיב הקשר בין האומה לבין הארץ, לפי דבריו של הרב קוק?

הרב אברהם יצחק הכהן קוק (1865 – 1935) – הרב הראשי האשכנזי הראשון בארץ ישראל, הוגה דעות מפורסם ופוסק הלכה. נחשב לאחד מאבות הציונות הדתית. הרב קוק עלה לארץ בתקופת העלייה השנייה, וגיבש תפיסת עולם ציונית ומשנה דתית המבוססת על שיבת עם ישראל לארץ ישראל.