ישראל- מאחדת או מפלגת את העם היהודי?

רציונל:
מדינת ישראל היא הניסוי הגדול של המאה ה-20. בתור ניסוי – לומדים על ההשפעה שלה על העם היהודי תוך כדי תנועה. במערך ניחשף להשפעות מפלגות ומאחדות של המדינה ונבין את המורכבות של התופעה הזו שקרויה מדינת ישראל.

מטרה: הבנת המורכבות של קיומה של המדינה והאחריות הגדולה שלה על אחדות העם היהודי

עזרים:
 שתי כתבות (נספח א')
 גורמים מאחדים ומפלגים במדינת ישראל (נספח ב')

מהלך השיעור:
 חלק א': ישראל על פי שתי כתבות
 חלק ב': גורמים מפלגים ומאחדים במדינת ישראל
 חלק ג': מאחדת או מפלגת – הניסוי הגדול: תרגיל
________________________________________________________________________________________

השיעור
פתיחה- למה, מה ואיך
חלק א: ישראל על פי שתי כתבות
האם מדינת ישראל היא גורם שמאחד את העם היהודי? וסביב איזה ערך או עיקרון ראוי שתאחד את העם היהודי? שתי שאלות אלה יעמדו במרכז השיעור הנוכחי. לפניכם שתי כתבות (נספח א') – האחת ממקמת את ישראל כגורם שמאחד את העם היהודי והשנייה ממקמת את ישראל כגורם שמפרד את העם היהודי.
1. קראו את הכתבות והכריעו לגבי כל כתבה – האם היא מציגה ישראל מאחדת או מפלגת?
2. אילו אלמנטים מאחדים מוזכרים בכתבות? אילו גורמים מפרדים?

חלק ב: גורמים מפלגים ומאחדים במדינת ישראל
בואו נעשה רשימה של גורמים מפלגים ומאחדים שיש במדינת ישראל ביחס לעם היהודי.
למורה: ראו רשימה לדוגמא בנספח ב'.

• האם ניתן להחליט לגבי מדינת ישראל האם היא יותר מאחדת או יותר מפלגת?
• האם ניתן להפריד בין הגורמים המאחדים לגורמים המפלגים?
• איך ניתן לדעתכם להעצים את הכוחות המאחדים?
• איך ניתן לצמצם/ להחליש את הכוחות המפלגים?

חלק ג': מאחדת או מפלגת – הניסוי הגדול: תרגיל
כאמור ברציונל של מערך זה – מדינת ישראל היא הניסוי הגדול והמרתק ביותר של המאה העשרים.
כמו לכל ניסוי – קיימת קבוצת ביקורת. כלומר: חברי אותה קבוצה (שייכים לעם היהודי) שלא עוברים את הניסוי. ניתן לומר באופן גס כי יהודי התפוצות הם מעין קבוצת ביקורת ליהודים הגרים בישראל (ולחילופין: יהודי ישראל הם קבוצת ביקורת ליהודי התפוצות).
התרגיל:
כמדענים (או מדענים לעתיד) עליכם לבודד מרכיב מתוך הניסוי של מדינת ישראל שלדעתכם מאחד או מפלג את העם היהודי.
1. עליכם לנסות לתאר את התפתחותו של מרכיב זה לאורך שנות המדינה לאור היכרותכם / ידע נוסף.
2. עליכם להביא דוגמאות להיותו של מרכיב זה מפלג או מאחד את העם היהודי.
3. עליכם להביא דוגמא מקבוצת ביקורת כלשהי בתפוצות שבו מרכיב זה קיים בצורה שונה או לא קיים, על מנת להדגיש את המצב במדינת ישראל.
4. עליכם להגיש הצעה ובה – דרכים אופרטיביות להחלשת מרכיבים מפלגים או חיזוק מרכיבים מאחדים על מנת להפנות את הניסוי שנקרא מדינת ישראל לכיוונים ואפיקים חיוביים יותר.
_______________________________________________________________________________________

נספחים
נספח א': שתי כתבות
ברגע אחד התאהבו בתל אביב 6,000 יהודים מכל העולם- לאחרונה חתם פרויקט תגלית את "שבוע תל אביב" הרביעי במספר, בו ציין 18 שנים ו-650 אלף משתתפים. אלפי יהודים גילו את הקצב והקסם של העיר ללא הפסקה. איך קורה שפרויקט כזה מוגדר על ידם כ"חוויה שמשנה את החיים"? מסתבר שיש אפילו מחקר על זה (וואלה! NEWS בשיתוף תגלית, יום ראשון, 24 ביוני 2018)

אנחנו רגילים שתל-אביב, העיר שלא נחה לרגע, מארחת במהלך חודשי הקיץ רבבות תיירים, אך לאחרונה תושביה לא יכלו להתעלם מאלפי משתתפי פרויקט "תגלית" ששוטטו בכל פינה, במסגרת "שבוע תגלית בתל אביב" – פעילות אורבאנית ייחודית המאפשרת להם לחוות את העיר מקרוב ובאופן אישי. במשך השבוע, כ-6,000 צעירים יהודים מרחבי העולם בגילאי 18-26 גדשו את תל אביב, ולמדו על התפקיד המרכזי שהיא משחקת בעיצוב החברה הישראלית המודרנית והשפעתה על הקהילה הגלובלית, באמצעות תחומי התרבות, הקולינריה, האמנות, החדשנות והלייף סטייל. אז עד כמה יכול סיור קצר בישראל להשפיע באמת על משתתפיו? את מה שהרגישו אלפי היהודים מרחבי העולם, מנסים באוניברסיטת ברנדייס בארה"ב, שחוקרת את הפרויקט מאז הקמתו, לתרגם לתשובות ונתונים.
מהנתונים העדכניים ביותר שפרסמה האוניברסיטה, בהשוואה לצעירים יהודים שלא השתתפו בפרויקט, משתתפי תגלית מרגישים קשר חזק יותר ב-40% לישראל גם עשור לאחר חזרתם לארצות מושבם, הינם בעלי סיכוי גבוה יותר ב-35 אחוז לבחור בשותף חיים יהודי וכ-70 אחוז מהם אף מביעים רצון לשוב ולבקר בישראל. נתונים מעודדים, במיוחד לאור העובדה שבוגרי תגלית מהווים מחצית מצעירי יהדות אמריקה.
ומה בנוגע לישראלים? מה הם חושבים על הצעירים מרחבי העולם הממלאים את עריהן? מחקר שנערך לאחר "שבוע תגלית בתל אביב" מגלה כי מעל לשני שליש מתושביה סבורים שפרויקט תגלית הוא משמעותי ואסטרטגי למדינת ישראל. כמחצית מהם חושבים כי לקשר בין ישראל ליהדות התפוצות יש ערך רב וחשוב להוסיף להשקיע בו.
עוד עדות להשפעה החיובית של תגלית על הקשר בין שתי הקהילות נרשמה בשבוע שעבר, אז זכה הפרויקט באות מפעל החיים הראשון מטעם פרס ירושלים לאחדות ישראל על תרומתו המתמדת להכרות והחיבור בקרב הדור הצעיר של העם היהודי בכל רחבי העולם.
אולי חשובות מכל הן אינספור עדויות המשתתפים עצמם, שמספרים, פעם אחר פעם, על חוויה בלתי נשכחת שחוו בתגלית ולמעשה שלושה מכל ארבעה מגדירים אותה כ"משנת חיים". רק לאחרונה, המשתתפת ג'סיקה קנט, סטודנטית בפרינסטון, כתבה לתגלית מיד עם חזרתה לארה"ב "ישראל העתיקה את נשימתי ממני ובד בבד, הרגישה כמו הפעם הראשונה בחיי בה נשמתי באמת". מיד עם שיבתה לארצות הברית, כבר הזמינה לה, לאמה ולסבה, שמעולם לא היו בארץ, כרטיסי טיסה לישראל, והם צפויים לנחות בה בשנית- עוד החודש. סיפור אחד בלבד מתוך 650 אלף – ואלו היו רק 18 השנים הראשונות.
כל דור והתגלית שלו
השנה עמדו האירועים בסימן 70 שנה לישראל ושנת ה-18 תגלית, מה שהיווה הזדמנות מצוינת לבחון כיצד הפך בעצם לפרויקט היהודי המוכר בעולם?
פרויקט תגלית, הפועל לחבר צעירים יהודים בתפוצות למדינת ישראל ולזהותם היהודית באמצעות הבאתם לסיור חינוכי בארץ, קם ב-1999 כיוזמה משותפת של פילנתרופים יהודים מובילים וממשלת ישראל. בעוד שבשנתו הראשונה הביא ארצה 9,500 צעירים מצפון אמריקה כיום לוקחים בו חלק כמעט 50 אלף משתתפים מדי שנה והוא פעיל ב-67 מדינות שונות.
כדי להגביר את האטרקטיביות והרלוונטיות שלו לדור הצעיר, שהשתנה לא מעט במהלך שני העשורים האחרונים, הרחיב הפרויקט באופן מתמיד את ההיצע שלו. משתתפי תגלית מקבלים מגוון אטרקטיבי במיוחד של פעילויות, שמתאים כמעט לכל תחום עניין או אורח חיים – החל מצלילה, אופנה, קולינריה, צילום וטבעונות, דרך קבוצות מיועדות ללהטב"ים או מוכוונות צרכים מיוחדים, וכלה בכאלו המיועדות עבור יזמים ואנשי עסקים מבטיחים.
כל קבוצות תגלית באשר הן חולקות מכנה אחד משותף – חיבור לא רק להיסטוריה היהודית, אלא גם להווה ולעתיד של ישראל העכשווית. לצד הביקור באתרי מורשת המשתתפים גם מכירים סטארט-אפים מקומיים, נפגשים עם קהילות שונות ונחשפים לתרבות המקומית. האמצעי העיקרי ליצירת החיבור האישי הוא באמצעות המפגש עם הישראלים – 100,000 ממשתפי תגלית – שהנם חיילים, סטודנטים ועובדי חברות מסחריות במשק אשר מצטרפים לסיור ומשקפים את פניה המגוונות של החברה הישראלית.

"ממשלת ישראל טורקת את הדלת בפני יהודי התפוצות"- שרים וח"כים תקפו את החלטת הממשלה להקפיא את מתווה הכותל. "ליהדות ארה״ב נגרמו מפח נפש ותחושה של בגידה". נשות הכותל: "זהו יום רע מאוד לנשים בישראל, כשראש ממשלה פוגע בזכויותיהן ומתרפס בפני קומץ גברים כוחניים הכופים את הנוהג הדתי שלהם" (שירית אביטן כהן ומנדי גרוזמן | 25/6/2017 )

החלטת הממשלה היום (א') להקפיא את מתווה הכותל עוררה הדים רבים. שרים וחברי כנסת ביקרו את ההחלטה, שמשמעותה היא ביטול בפועל של המתווה ושל בניית הרחבה השוויונית, בטענה שהמהלך פוגע פגיעה קשה ביחסי מדינת ישראל עם התפוצות.
שר הביטחון אביגדור ליברמן טען כי "ביטול ההחלטה היום מהווה פגיעה קשה באחדות העם היהודי, בקהילות יהודיות ובמרקם היחסים בין מדינת ישראל ליהודי התפוצות". השר מסר: "אני קורא לחבריי במחנה הלאומי לחזור לשפיות, למנוע את הקרע בתוך העם היהודי, וללכת בדרכם של הרצל, ז'בוטינסקי ומקס נורדאו".
בהחלטה שהתקבלה היום קיבל ראש הממשלה את עמדת ראשי המפלגות החרדיות, שדרשו לבטל את המתווה כדי לשמור על הסטטוס-קוו ברחבת הכותל. ליברמן דחה את הטענה שלפיה מתווה הכותל פוגע בחרדים ובדתיים, והבהיר כי מתכנני המתווה לא פעלו ממניעים אנטי-דתיים.
"בינואר 2016 אושר מתווה התפילה בכותל, באופן שהובא על ידי מזכיר הממשלה דאז אביחי מנדלבליט, שלא חשוד כמי שמוביל אג'נדה אנטי דתית או כמי שמתנכל לחרדים", אמר ליברמן. "גם שרי הבית היהודי, נפתלי בנט ואיילת שקד, הצביעו אז בעד המתווה".
יו"ר נשות הכותל, ענת הופמן, הביעה גם היא מחאה על הקפאת המתווה ואמרה כי ההחלטה פוגעת בזכויות הנשים בישראל. "העובדה שראש הממשלה, שבעצמו יזם והוביל את מתווה הכותל, מתקפל וחוזר בו מההחלטה ההיסטורית היא תעודת עניות לממשלה, ובמיוחד לשרות שהתגלו במלוא קלונן כשהשתמשו בקולן נגד ציבור הנשים", טענה הופמן.
"זהו יום רע מאוד לנשים בישראל, כשראש ממשלה מוותר על זכויותיהן תוך התרפסות כלפי קומץ זעיר של גברים כוחניים הכופים את הנוהג הדתי שלהם תוך פגיעה מכוונת והתעלמות מלמעלה מ-51 אחוז מהאוכלוסייה", הוסיפה יו"ר נשות הכותל.
הופמן הודיעה כי "נשות הכותל ימשיכו להתפלל כדרכן בעזרת הנשים בכותל עם ספר תורה, טליתות ותפילין עד ששוויון לנשים יגיע גם לכותל. כמו שלא תבקשו מחובש כיפה להסיר אותה, אל תבקשו מאיתנו להימנע מלהתפלל לפי צו מצפוננו".
מנגד, השר אורי אריאל בירך על החלטת הממשלה להקפיא את מתווה הכותל, וטען כי יישום המתווה עלול לעורר מתחים בתוך החברה הישראלית. ״לפני כשנה וחצי התרעתי כי שינוי בסדרי התפילה בכותל יפגע בחברה הישראלית ובקודשי ישראל ואפעל לשינויה, ואני שמח שהממשלה אישרה היום את ההחלטה שמחזירה את המצב בכותל לקדמותו", אמר אריאל. הוא הוסיף: "בכך הצלחנו למנוע פילוג מיותר בעם היהודי ופגיעה במרקם החברתי והדתי בחברה הישראלית ובעם היהודי".
חברת הכנסת עליזה לביא (יש עתיד), יו״ר שדולת עם דת ומדינה בכנסת, מחתה על החלטת הממשלה, וטענה כי ביטול מתווה הכותל הוא חלק ממדיניות רחבה יותר של הממשלה, העלולה להוביל לשבר ביחסי מדינת ישראל עם יהודי התפוצות.
"ממשלת ישראל מובילה בשיטתיות קרע עמוק בעם היהודי. המניע – פוליטי וקצר טווח. הנזק – אסטרטגי וארוך טווח", אמרה לביא. היא התייחסה גם לחוק הגיור שאושר היום בוועדת השרים, האמור להעניק מונופול על הליך הגיור לבתי הדין הרבניים, וטענה כי "כמו בגיור, כמו במקוואות, כך גם בכותל – ממשלת ישראל טורקת את הדלת בפני יהודי התפוצות, ויוצרת שבר חסר תקדים ביחסים".
לביא הוסיפה כי "מטריד מאוד לראות כיצד שרים ופוליטיקאים בכירים במדינת ישראל עושים כל שביכולתם להרחיק יהודים מישראל במקום לקרבם, בניגוד גמור לאינטרס הלאומי. זו תהיה בכייה לדורות, והאחריות לכך היא בראש ובראשונה על ראש הממשלה״.
חברת הכנסת רחל עזריה (כולנו) הצטרפה גם היא לטענות אלו, ואמרה כי "הקפאת מתווה הכותל היא פגיעה קשה במערכת היחסים של ישראל עם יהדות ארצות הברית, הקהילה היהודית השנייה בגודלה בעולם". לדבריה מדובר ב"פגיעה אסטרטגית במדינת ישראל", שכן "יהדות ארה״ב מתייצבת להגן עלינו בקמפוסים ומפני ה-bds ונמצאת בחזית ההסברה שלנו, והחלטה כזאת פוגעת בהם".
לדברי עזריה אין לשנות את המתווה, מכיוון שהוא "שמר על האיזון בין הזרמים השונים", ובמסגרתו "הכותל נשאר אורתודוקסי ואפשר מרחב בו יש מקום לקהילות השונות״.
חברת הכנסת מיכל רוזין (מרצ), יו"ר השדולה לפלורליזם ולשוויון אזרחי, ביקרה את ראש הממשלה על כניעתו, לדבריה, ללחץ המפלגות החרדיות. "רפיסותו של נתניהו מול המפלגות החרדיות שוברת שיאים חדשים ומתדלקת משבר חריף בין יהדות ארה"ב לבין מדינת ישראל", מסרה רוזין. "כהרגלו, נתניהו פועל למען שלמות הקואליציה ולא לטובת מדינת ישראל והעם היהודי".
רוזין טענה עוד כי "מנהיגות ראלית ושקולה לא הייתה מתקפלת אלא מוציאה לפועל את מתווה הכותל לאלתר, מתוך הבנה ברורה שמדינת ישראל היא הבית הלאומי של כלל היהודים ולא של הזרם האורתודוכסי בלבד".
סגן השר מייקל אורן, שהיה מעורב בניסוח מתווה הכותל כאשר כיהן כשגריר ישראל לארה"ב, קרא להחלטה "הפקרה של הציונות", והדגיש כי "הכותל שייך לעם ישראל כולו". "ביטול מתווה הכותל מעביר את הסמכות להחליט מי ראוי לשאת תפילה שם לאינטרסים הצרים של המפלגות החרדיות – אשר מטילות את האשמה על הזרמים שמבקשים מרחב תפילה שוויוני", טען אורן.
"בראייה של כלל ישראל, ההחלטה הבזויה הזו מעבירה מסר חד של פילוג והתנכרות ליהדות התפוצות – בעת שאנו לא מתביישים להישען את תמיכתם כדי להבטיח את ביטחוננו ולהדוף את ההתקפות על הלגיטימיות שלנו", אמר סגן השר.
חבר הכנסת נחמן שי (המחנה הציוני), יו"ר השדולה לחיזוק העם היהודי ויו"ר השדולה ליחסי ישראל- ארה"ב, טען כי המהלך של הממשלה להקפאת המתווה פוגע באמינותה. "ליהדות ארה״ב, רובה ככולה, נגרמו מפח נפש, אכזבה ותחושה של בגידה", אמר שי. "הסכם הכותל שעשו נתן שרנסקי ואביחי מנדלבליט נתן תקווה, והתקווה הזאת נגוזה. ארה״ב היא גשר יציב ואיתן ביחסי שתי המדינות, והבוקר הוא נסדק", הוסיף חבר הכנסת.

נספח ב'

נספח ב': גורמים מאחדים ומפלגים במדינת ישראל

מפלגים
1. דת ומדינה:
• נשות הכותל
• גיור
• נישואין
• עגונות
• מחלוקת בשאלה מיהו יהודי
2. בטחוני-פוליטי:
• סכסוך ישראלי-פלסטיני
• קונפליקט ערבי-יהודי
• יחסים מורכבים מול ארה"ב (בכהונת אובמה)
3.ערכים חברתיים:
• שחיתות
• עוני
• פליטים
4. ציונות:
• פולארד
• עלייה או נוחות
• רוצים כסף אבל ללא השפעה/התערבות
• התפכחות החלום הציוני- אוטופי
• אפשר לשרת את העם גם מחו"ל

מאחדת-
1. ארץ אבותינו:
• זיקה של 2000 שנה
• ערש התרבות והמורשת
• הארץ המובטחת- השיבה הביתה
2. מדינת מקלט ליהודים:
• צבא משלנו
• ריבונות אחרי כמעט 2000 שנה
• לא תלויי חסדים
3. פלטפורמה מאפשרת
• ריכוז הכשרון היהודי
• הפרחת השממה
• Startup nation
4. חיוני להמשכיותו של העם היהודי
• גידול דמוגרפי
• חופש מוחלט של פולחן דתי
• פרויקט משותף של העולם היהודי כולו
• מרכז יהודי- רוחני