פרשת ניצבים
הפרשה מתמצתת את הברית בין ה' לבני ישראל לשני רעיונות מהותיים:
הראשון הוא הדואליות של הברית הזו. מצד אחד היא מיועדת לכלל ישראל כקהילה, כקולקטיב. כעם. במקביל, היא מדברת לאדם היחיד, למשפחה הגרעינית ולכל שבט בנפרד. הברית מקיפה את כל חייו של האדם, בכל מסגרותיו הקהילתיות והאישיות. היא עוטפת אותו ורלוונטית בכל מישורי פעילותו. זו ברית טוטאלית המחייבת התמסרות ומחלחלת לכל פעולה שנעשה. עמוד תווך מרכזי ומהותי בחיינו. אנשים שאקטיביזם חברתי זורם בדמם, יוכלו אולי להזדהות.. מי שערבות הדדית ואחריות חברתית הן עניין של השקפת עולם, יבצע כל בחירה וכל מהלך לאורם של אלו.
2. זה מאתגר לחיות תמיד לאורם של הערכים והמוסר ולהופכם לאורח חיים של ממש. מאתגר אבל לא בלתי אפשרי- וזה בעצם הרעיון השני המובא בפרשה: כשבוחנים את הדברים לעומק- מגלים שהמצוות שאנו מצווים לשמור והחיים שאנו מצופים לחיות לאורן לא מאתגרים כפי שנוטים לחשוב.. למעשה, הניהול המוסרי והערכי של חיינו נתון בידינו וזה יותר פשוט ממה שנדמה לנו: "…כִּי הַמִּצְוָה הַזֹּאת אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם לֹא נִפְלֵאת הִוא מִמְּךָ וְלֹא רְחֹקָה הִוא. לֹא בַשָּׁמַיִם הִוא לֵאמֹר מִי יַעֲלֶה לָּנוּ הַשָּׁמַיְמָה וְיִקָּחֶהָ לָּנוּ וְיַשְׁמִעֵנוּ אֹתָהּ וְנַעֲשֶׂנָּה. וְלֹא מֵעֵבֶר לַיָּם הִוא לֵאמֹר מִי יַעֲבָר לָנוּ אֶל עֵבֶר הַיָּם וְיִקָּחֶהָ לָּנוּ וְיַשְׁמִעֵנוּ אֹתָהּ וְנַעֲשֶׂנָּה. כִּי קָרוֹב אֵלֶיךָ הַדָּבָר מְאֹד בְּפִיךָ וּבִלְבָבְךָ לַעֲשֹׂתוֹ." (דברים פרק ל, פסוקים יא-יד)
אנחנו חיים בזמנים גלובליים במסגרתם היבטים רוחניים, מוסריים וערכיים הם חלק מזהותנו הגלובלית. כך למשל, ניתן לחיות את חיינו לאורם של ערכים בודהיסטיים (כמו חמלה, התבוננות והתכוונות), גם אם לא נבחר בהכרח להיות נזירים סגפניים. ממש באותו אופן, אנו יכולים לחיות את חיינו לאורה של היהדות, על ערכיה, תפיסותיה המוסריות, הכלכליות והחברתיות גם אם לא מגדירים את עצמנו כדתיים, אורתודוקסיים, או מסורתיים ואפילו אם בוחרים לא לשמור בהכרח שבת או כשרות.
ערכים כמו ואהבת לרעך כמוך, הכנסת אורחים, חשיבותם של הלימוד וההשכלה, לצד מצוות כמו כיבוד הורים, שמיטה (רעיונית) והדאגה לגר האלמנה והיתום- יכולים (וראוי כי יהיו) בהחלט להוות מגדלור עבורנו, המכוון את פעולותינו ואת מסענו.
Parshsat Nitzavim:
In the Parasha we are introduced to the essence of the covenant between G-d and the Jewish people, which comes down to two main ideas:
The first is that this unique covenant is valid not only to the Jewish people as a collective whole, but to every tribe, family and individual as well. There is a reason why it is mentioned- Duplicate same behaviors at different situations can be really challenging sometimes. We can be polite and charming while we are in public, but forget all of that with our family and friend, and it could defiantly be the opposite of course..
It can be quit demanding to always live our lives in the light of moral values, and to shape them into a way of life. Demanding, but not impossible- and that’s the second idea we learn about on this Parasha: All of the Mitzvot we are command to keep, and the life we are expected to lead are not necessarily as challenging as one might think. In fact it is totally up to us to run our lives based on moral and ethical values, as G-d told the Israelites': "For this commandment which I command you this day, is not concealed from you, nor is it far away. It is not in heaven that you should say- who will go up to heaven for us and fetch it for us, to tell [it] to us, so that we can fulfill it? Nor is it beyond the sea, that you should say- who will cross to the other side of the sea for us and fetch it for us, to tell [it] to us, so that we can fulfill it? Rather,[this] thing is very close to you; it is in your mouth and in your heart, so that you can fulfill it". (Deuteronomy Chapter 30, 11-14).
The "new age" era which we live in today, enable us to practice different aspects of spiritual, moral and ethical values, so one can live his life in the light of Buddhism and based on Buddhist values such as competition and inner introspection and all that without becoming an ascetic monk. That way exactly, we can live our lives in the light of Judaism based on its core values and its moral, social and economical views, and do all that without defining ourselves as religious or keeping Shabbat or Kashrut.
We can all allow values (such as "thou shalt love thy neighbor as thyself ", and "thou shalt not abuse the foreigner the widow and the orphan", alongside with "respect you father and mother" and "be happy and make others happy") to act as a beacon which guide us and direct us through our journey. Being able to do that… is really "Lo- BaShamaim"-it's not a big deal…
Shabbat Shalom