פרשת עקב-
הפרשה היא משך ישיר מהפרשה הקודמת (ואתחנן) ובו משה ממשיך את נאומו, רגע לפני הכניסה לארץ ישראל ולמעשה לפני מותו.
הדברים שלו משלבים בין תוכחת העם, הצגת עקרון הגמול (המקל והגזר), איזכור לחטאי המדבר, דברי עידוד לקראת הכניסה לארץ המובטחת ותיאור שובה לב ומעורר מוטיבציה על יתרונותיה ופלאיה של ארץ ישראל.
בין שאר הנושאים הרבים העולים בפרשה, מופיע גם הציווי לראשונה על ברכת המזון.
הכרת הטוב והכרת תודה היא רעיון בסיסי בחיים היהודיים. להכיר תודה על מה שיש לנו ולאנשים שסביבנו. ברכת המזון מזמנת לנו את האפשרות לעצור לרגע את מהלך יומנו ולהודות על כל אלו. כיום מכילה הברכה ארבעה חלקים:
1. 'ברכת הזן' המיוחסת למשה, עוסקת בהודיה לה' שמספק מזון לעולם כולו. במדבר נשאו בני ישראל תפילה זו לאחר שאכלו את המן שירד מהשמים.
2. 'ברכת הארץ' המיוחסת ליהושוע, נכתבה לאחר הכניסה לארץ המובטחת, ומתחילה בהודיה לה' על שנתן לנו את ארץ הקודש, על ברית המילה, על יציאת מצרים ועל התורה.
3. 'ברכת בונה ירושלים' מיוחסת לדוד המלך ושלמה המלך. מוזכרים בה שושלת בית דוד ובית המקדש והיא מסתיימת בבקשה ומשאלה לבנייה ושיבה לעיר הקודש עם בואו של המשיח.
3. 'ברכת הטוב והמיטיב' חוברה על ידי חז"לו מהווה ביטוי כללי להכרת תודה.
השלמת הברכה מתוארכת למאה השנייה לספירה (יש המניחים שהיה זה כנראה לאחר הכישלון המהדהד של המרד נגד הרומאים שסופו הייתה השמדה כמעט מוחלטת של העם בציון, והתהילה לשם הינה כהכרת תודה על כך ששרדנו להוריש יהדות לדור הבא). בנוסף, בחלק זה אנו מודים גם למארחים ולהורינו.
קטעים ומשפטים נוספים, עם שינויים קלים בין קטע לקטע, נוספים בימים מיוחדים כגון שבת, ראש חודש וחגים ועל ידי עדות ישראל השונות שמברכות בנוסחים וניגונים מגוונים. כך שבעצם, מלבד הודיה והוקרה של מה שיש לנו, ברכת המזון קושרת אותנו לאלפי שנות חיי העם היהודי ומגניבה לנו הצצה לתהליך התגבשות טקסטים קנוניים בארון הספרים היהודי.
וגם אם במקרה אינכם מתחברים לברכת המזון המסורתית, יש כל כך הרבה דרכים להודות בהם על השפע שיש לנו.. הנה שתיים מהן:
האדמה הנביטה נבט,
הנבט צימח עץ,
העץ נתן את פירותיו,
והאדם אותם אסף.
לכולם עזרה השמש,
באור וחום מה רב,
ואת כולם הרווה הגשם,
בקסם טיפותיו.
פותח את ידיך,
ומשביע לכל חי רצון,
ברוך אתה האל-
הזן את הכל
(מיטל ושאול גרוס)
מזוהר החמה,
משמי כוכבים,
מלב אדמה,
ממי הגשמים,
אורג אלוהים,
יוצר ובורא,
נותן לאדם-
מזון ומשקה
בתאבון, ארוחה מבורכת!
(גלעד גולדשמידט)
אז בפעם הבאה שאתם עומדים לאכול, חכו רגע, עצמו עיניים.
חשבו על מי שהביא את המזון לצלחתכם- החקלאי שזרע וקצר, פועלי המפעל שארזו את החבילות, נהגי המשאיות ששינעו אותו עבורכם, הטבחים שבישלו עבורכם את האוכל וכו'. בנוסף, העריכו את העובדה שיש באפשרותכם לרכוש את המזון, לאכול אותו ולעבד אותו. ושיהיה בתאבון!!