רציונל:
העולם היהודי הגלובלי מורכז בזרמי מחשבה ואורח חיים מרובים. בישראל הנטייה היא לחלק את הזרמים לאורתודוקסים ושאינם אורתודוקסיים מבלי להכיר את הזרמים הפלורליסטיים, את המגוון הקיים בחברה האורתודוקסית או להבחין בזרם החילוני כזרם יהודי העומד בפני עצמו.
מטרות:
• המשתתפים יכירו במגוון הזרמים המרכיב את העולם היהודי
• המשתתפים ילמדו על עולם היהדות הגלובלית שמחוץ לגבולות ישראל
• המשתתפים ימצאו את עצמם בתוך אחד הזרמים (או יותר) ויחזקו כדי כך את זהותם היהודית
מהלך השיעור:
1. מתן תג שם לכל זוג/שלשת מציגים על פי הזרם אותו מציגים. לימוד של מאפייני הזרם
2. הצגת הזרמים
3. הפניית שאלות מהקטגוריות הנ"ל למשתתפים (יחס למדינה, שירות בצה"ל, מיהו יהודי…)
4. "עושים סדר"- טבלת הזרמים העיקריים ביהדות בישראל והגדרתם
5. הזרמים ביהדות ארה"ב
6. תפילת החילוני- ביקורת על כל זרם, כולל החילוני
7. סיכום
___________________________________________________________
השסע בין אורתודוקסיים ללא אורתודוקסיים
1. הגורמים
• שילוב חקיקה דתית במערכת החוקים של מדינת ישראל – המחלוקת היא על אופי הקשר בין הדת ובין המדינה .יש גישות שונות בנושא מהי מדינה יהודית . יש החושבים שהמדינה צריכה להיות מדינה יהודית לאומית-תרבותית השואבת מהמסורת היהודית אך צריכה להישאר חילונית .ויש מי שעל פי השקפתו הדתית מדינת ישראל צריכה להיות מדינת התורה . עיקר הויכוח סביב השאלה אם ההלכה היהודית ועקרונות המשפט עברי הם שיקבעו בחוק את אורח החיים של הפרטים במדינה או שהם חלק מהמורשת ההיסטורית שאינה מחייבת את כלל האזרחים .
• צביונה של השבת ברשות הרבים- בתפיסת העולם הדתית השבת מהווה סמל לעם היהודי . היא נתפסת כשומרת על שלמותו וייחודו של העם ,השבת יום של קדושה לפי ההלכה . לכן הדתיים רואים ביום זה יום שצריך לשבות מכל מלאכה כולל בילויים ונסיעות. זהו יום המוקדש למשפחה לתפילה וללימוד תורה . החילוניים רואים בשבת יום מנוחה מעבודה ,יום המיועד למשפחה ,לבילוי והנאה. הם מעוניינים בשירותי בידור ,תיירות ,תחבורה ציבורית בשבת ע"מ שיוכלו ליהנות מיום זה.
• הכרה במעמדם של הזרם הקונסרבטיבי והזרם הרפורמי- הציבור הדתי והממסד האורתודוכסי –הרבנות הראשית ובתי דין רבניים- מתנגדים להכרה בזרמים אלה כזרמים יהודים דתיים לגיטימיים. הם אינם רשאים לערוך טקסים דתיים – נישואין וגירושין ולכהן במועצות דתיות . ואילו חלק מהציבור החילוני והזרם הרפורמי והקונסרבטיבי דורשים שהטיפול בנושאים דתיים לא יהיה נתון רק לסמכותו הבלעדית של הזרם האורתודוכסי .
• הגדרת מיהו יהודי- הציבור הדתי האורתודוכסי וחלק מהציבור המסורתי רואים בהגדרת מיהו יהודי רק מי שנולד לאם יהודייה או התגייר עפ"י ההלכה :כלומר עבר ברית מילה ,טבל במקווה ,וקיבל על עצמו לקיים מצוות. לעומתם הציבור החילוני טוענים שהגדרתו העצמית של האדם כבן הלאום היהודי צריכה להיות עפ"י הזדהותו עם העם היהודי ותרומתו למדינת ישראל ולא משנה אם הוא בן לאם יהודייה או בן לאב יהודי . ולא משנה אם הגיור כהלכה או גיור עפ"י הזרם הרפורמי או הקונסרבטיבי .
• שירות בחורי ישיבות חרדיות בצה"ל- קיימת מחלוקת באשר לשחרור בחורי ישיבות חרדיות משירות בצה"ל .החילוניים והדתיים הלאומיים רואים באי שרות בצה"ל אי רצון מצד החרדים להשתתף בחובות המשותפות לחברה היהודית ישראלית וגם ביטוי של תחושת ניכור מצד חרדים כלפי המדינה –אדישות ,חוסר אכפתיות ,עוד דרך להתבדל מהחברה. ואילו החרדים רואים בניסיון לגייסם אי התחשבות ברגשותיהם ,באורח חייהם והתרסה נגד הערך העליון של לימוד תורה .יש חרדים הרואים בלימוד התורה אמצעי שנועד להגן על עם ישראל .
• התערבות הממסד הרבני בפוליטיקה הישראלית -קיימת מחלוקת על מתן פסקי הלכה ,ע"י רבנים ,בנושאים שנויים במחלוקת הגורמים להתנגשות בין שלטון החוק הישראלי לבין חוקי ההלכה . למשל יש רבנים שפסקו שאסור לפנות שטחים .פסקי הלכה אלה מתנגשים עם חוקי המדינה ומעוררים התנגדות בקרב החילוניים הרואים זאת כפגיעה בשלטון החוק בישראל ואיום על הדמוק'.
סוגיית התיישבות ביש"ע (יהודה ושומרון)- התחזקות האידיאולוגיה בקרב הציבור הדתי לאומי ,לאחר מלחמת ששת הימים, על ארץ ישראל השלימה .הציבור הדתי לאומי אינו מוכן לוותר על ההתיישבות היהודית ביש"ע משום קדושת ארץ ישראל ,ואילו חלק ניכר מהציבור החילוני מוכן לוותר על חלקים מיש"ע כדי לפתור את הסכסוך הישראלי – פלסטיני .
2. דרכי ביטוי
שסע זה בא לידי ביטוי בעוינות ובחשדנות המתפתחת לאלימות מילולית ופיזית ,בין חילוניים ולדתיים ,לרבות שימוש בסטריאוטיפים שליליים . כל צד מרגיש מאוים וחש שכל ויתור מצידו גורם להחלשתו .יש שימוש תכוף בפנייה לבית משפט ,בייחוד לבג"ץ ע"מ שיכריע בנושאי המחלוקת וכאשר לא מצייתים לחוק ממניעים של דת קיים חשש לפגיעה בשלטון החוק.
דרך להתמודדות עם השסע בין דתיים לחילוניים:
• אחד האמצעים להתמודדות היא להשתמש במנגנון המשא ומתן .כגון הסטאטוס-קוו .עפ"י עקרון ההסכמיות המאפשרת לחיות יחד למרות חילוקי הדעות .
• טיפול בשאלות השנויות במחלוקת מועתק מהמישור הלאומי למישור המקומי : כל יישוב קובע את דרך החיים הנוחה לו ללא כפייה ברמה הארצית, עפ"י אופי האנשים החיים בישוב :דתיים ,חילוניים,חרדים וכו' למשל החלטה על פתיחת בתי עינוגים בשבת ,או פתיחת מפעלים , או חנויות כמו טיב טעם , מועברת לסמכות הרשות המקומית ,המחליטה על אופי השבת , החנויות וכו' ,לפי הרכב האוכלוסייה .
5. הזרמים ביהדות ארה"ב
סקר משנת 2003 מצא, כי מעל ל-80% מהיהודים האמריקאים (המגדירים עצמם ככאלה) דווחו על איזושהי מעורבות פעילה ביהדות, החל מהשתתפות בתפילות יומיות ועד קיום סדר פסח או הדלקת נרות חנוכה. כ-3.4 מיליון יהודים אמריקאי קוראים לעצמם דתיים – מתוך אוכלוסייה יהודיה של כ -5.4 מיליון. 16% מהיהודים האמריקאים נוהגים ללכת לבית הכנסת לפחות פעם בחודש ו-42% בתדירות נמוכה יותר, אבל לפחות פעם בשנה. בקרב משקי הבית המשתייכים לבית הכנסת (46% מהקהילה), 38% מהם משתייכים לבתי הכנסת של היהדות הרפורמית, 33%-22% מהם לקונסרבטיבים, 2% לחרדים מודרניים ו-5% לסוגים אחרים. היהודים בצפון מזרח והמערב התיכון הם בדרך כלל יותר שומרי מצוות מאשר יהודים בדרום או במערב.
באשר לחלוקה בין זרמים; מתוך כלל היהודים האמריקאים כ-35 אחוז מגדירים עצמם כרפורמים, 20% אחוז מגדירים עצמם כקונסרבטיבים , 10%מגדירים עצמם כאורתודוקסים, 6 אחוז מגדירים עצמם כנמנים עם זרם אחר, ו-30 אחוז לא נמנים עם אף זרם מסוים. כשליש מיהודי ארצות הברית דיווחו שהם חברים בבית כנסת. כ-22 אחוז הגדירו את זהותם כיהודית אך ללא שהם מאמינים בדת כל שהיא.
שיעור היהודים שנישאו לבני זוג לא יהודים מאז שנות ה-70 עומד על 44 אחוז, ובשנות האלפיים שיעורם עלה ל-58 אחוז. אולם 63 אחוז מקרב הזוגות המעורבים דיווחו שהם מגדלים את ילדיהם כיהודים.
6. תפילת החילוני/קובי אוז
אבא הוי אב הרחמן
היֶה לי ידיד נפש נאמן
רפד ליבי באמונתך
תן בי יראה למשמע שמך
לא עשיתי לי רב וחוקותיי הן אלתור
כשאני במצוקה אני לוקח כדור
מאוד התקדמתי (מוצאי מקופים)
ובכל חולשותיי אשמים ההורים
ואין איזה תלם
רק כביש מהיר רב מסלולי
המוביל לקניון הכללי
ואם נס מתרחש זה לגמרי לגמרי סתמי
לא נגרם בגללי
אבא הוי אב הרחמן
היֶה לי ידיד נפש נאמן
רפד ליבי באמונתך
תן בי יראה למשמע שמך
כך התפללתי במניין יהודים
לצידי חרדי רעד געש פחדים
כי למען השם הוא רובוט שיטתי
מיוזע כמותי, מבורך ילדים
לידנו דתי לאומי שסוגד לעפר
ומרוב התפלשות בעבר
מתהלל החוגר כמשיל חגורו
וכולנו חיים על חרבו
עולה ושמש מעוטר חטוטרת
רפורמי בשינוי האדרת או בשינוי הגברת
מסורתי ונערו, חתן גיל המצוות
כוזרים חשוכי ממתקים
מאחור יש רחש ולחש חופשי
מטפחות ופאות ועיצוב מספרות
כי מעבר פרגוד רם הקול החושי
קם הקול הנשי
של הלא נספרות
רבן יוחנן בן זכאי בכה מלמעלה מצער, אולי משמחה
והגשם ירד או דמעה הוא מחה.
מליבי נפלטה אנחה,
כולם תלמידיך פטיש החזק, נר ישראל, עמוד הימיני
ברך את בניך מכל הגוונים גם דתי גם חילוני!
אבא הוי אב הרחמן
היֶה לי ידיד נפש נאמן
רפד ליבי באמונתך
תן בי יראה למשמע שמך
7. סיכום.
• שאלות: האם יש לך זרם מוגדר? האם תרצה להגדיר אותו מחדש? האם תהיה מוכן ללכת לבית כנסת של זרם לא שלך?
• מסר :
א. להכיר את הזרמים השונים ולהבין את ההבדלים ביניהם
ב. כולם יהודים למרות ההבדלים
ג. דעו מי ומה אתם. לאיזה זרם או גישה תרצו להשתייך? לאיזו קהילה תרצו להשתייך?