רציונל: על מבוססת מרכזיותה של ירושלים? על תפיסה דתית או לאומית? האם יש קשר בין שתי התפיסות? מהו עתידה של ירושלים – להיות עיר בירה או עיר קודש או בכלל עיר קוסמופוליטית? על כך במערך.
מטרה: הבנת מקומה של ירושלים כמרכז ההוויה היהודית ותהיות לגבי עתידה
עזרים:
מפת התלתן (נספח א')
ירושלים או תל אביב? עיר הבירה שלי? תל אביב (נספח ב')
מהלך השיעור:
חלק א': טבורו של עולם
חלק ב': מירושלים דתית לירושלים לאומית
חלק ג': מעיר מקדש לעיר בירה וחזרה?
חלק ד': חזון ישעיהו
________________________________________________________________________________________
השיעור
פתיחה- למה, מה ואיך
חלק א: טבורו של עולם
עיינו במפת התלתן (נספח א'). את המפה יצר היינריך בונטינג (1545–1606, הנובר, גרמניה) בשנת 1585. המפה מכונה "מפת התלתן" כי היא דומה לעלה תלתן, וכל אחד מ"עלעליה" מציין יבשת אחרת: אסיה, אירופה, אפריקה. ירושלים ממוקמת במרכז הציור בין כל העלים.
שאלות
• מה המסר שמעבירה המפה?
• על איזו תפיסה מבוסס מסר זה?
• האם צריך להתרחק מירושלים (הצייר גר באירופה) על מנת ליצור כזאת מפה?
עיינו בקטע הבא ונסו לחשוב על הקשר בינו ובין המפה:
כשם שהטיבור הזה נתון באמצע האיש, כך ארץ ישראל טיבורה של עולם, שנאמר יושבי על טבור הארץ (יחזקאל לח יב), ארץ ישראל יושבת באמצעיתו של עולם, וירושלים באמצע ארץ ישראל, ובית המקדש באמצע ירושלים, וההיכל באמצע בית המקדש, והארון באמצע ההיכל, והאבן שתיה לפני ההיכל, שממנה הושתת העולם. (תנחומא, קדושים, י)
• במה דומה הקטע למפה?
• על איזו תפיסה מבסס הקטע את מרכזיותה של ירושלים?
• האם מדובר בתפיסה דתית?
• האם אנחנו מזדהים עם תפיסה דתית זו? נמקו.
הסבר למנחה:
מרכזיותה של ירושלים בעולם מבוססת על תפיסה דתית יהודית, נוצרית ומוסלמית. תפיסות אלה צומחות מתפיסת הקדושה של בית המקדש הראשון והשני. על בסיס התפיסה הדתית צמחה מאוחר יותר תפיסה לאומית של ירושלים.
חלק ב: מירושלים דתית לירושלים לאומית
לפניכם קטעים משני נאומים – נאומו של ש"י עגנון ונאומו של דוד בן גוריון. נסו לחשוב על קווי דמיון ושוני ויחסם של שני האישים לירושלים:
מתוך נאומו של ש"י עגנון בטקס קבלת פרס נובל לספרות, 1966
מתוך קטסטרופה היסטורית שהחריב טיטוס מלך רומי את ירושלים, וגלה ישראל מארצו, נולדתי אני באחת מערי הגולה, אבל בכל עת תמיד דומה הייתי עליי כמי שנולד בירושלים.. בחלום, בחזון לילה ראיתי את עצמי עומד עם אחי הלויים בבית המקדש כשאני שר עמהם שירי דוד מלך ישראל. בזכותה של ירושלים כתבתי את כל אשר נתן השם בלבי ובעטי.
דברי דוד בן גוריון בכנסת ב- 27.12.49
מאז כינון הממשלה הזמנית העמדנו את הדאגה לשלומה, ביטחונה וחיזוקה הכלכלי של ירושלים במרכז דאגותינו. בסערת המלחמה, כשירושלים היתה נתונה במצור, היינו נאלצים לקבוע זמנית את מושב הממשלה בקריה בת"א, אולם למדינת ישראל היתה ותהיה רק בירה אחת – ירושלים הנצחית. כך היה הדבר מלפני שלושת אלפים שנה, וכך זה יהיה ….. עד סוף כל הדורות.
שאלות
• אילו מרכיבים חדשים הוכנסו לתוך חשיבותה ומרכזיותה של ירושלים בשני הנאומים?
• האם המרכיב הלאומי שנכנס למרכזיותה של העיר מדבר אלינו יותר או פחות מהמרכיב הדתי? האם ניתן להפריד בין השניים?
חלק ג': מעיר מקדש לעיר בירה וחזרה?
ראינו שירושלים מרכזית לעם היהודי ולעמים נוספים על בסיס תפיסה דתית. נשאלת השאלה האם זו התפיסה המאחדת היחידה של ירושלים והאם באמת מדובר בתפיסה דתית אחידה או שיש תפיסות דתיות שונות ביחס לעיר? ראינו קודם לכן שתפיסות דתיות שונות של העיר – יכולות לפלג בין יהודים ולאו דווקא לאחד בינהם (תפיסה רפורמית ומול תפיסה אורתודוקסית קיצונית). השאלה שנשאלת האם התפיסה הלאומית של ירושלים – יכולה לאחד בין העם היהודי? אבל קודם כל כדאי לשאול האם תפיסה זו יש לה אחיזה ממשית ולאורך זמן במרחב הירושלמי והישראלי. על כך בסרטון של פרופ' דורון בר. צפו בסרטון הקצר של פרופ' דורון בר מעיר מקדש לעיר בירה ובחזרה וענו על השאלות שלאחריו:https://www.youtube.com/watch?v=4V7LyWZDJ98
שאלות
• מהי התמונה שמציג דורון בר בנוגע למקומה של ירושלים כעיר מקדש ועיר בירה?
• כמה זמן תפקדה העיר כעיר מקדש וכמה זמן כעיר בירה?
• מאיזה אוכלוסייה מורכבת העיר כיום – מכזו הרואה בירושלים עיר מקדש או כזו הרואה בירושלים עיר בירה?
• מה צופה דורון בר בנוגע לירושלים – לאן מועדות פניה?
• איזה סוג של מרכז – דתי או לאומי יותר מדבר ומשמעותי עבורנו?
קראו את הכתבה: 'ירושלים או תל אביב? עיר הבירה שלי? תל אביב'
• נסו לחשוב – איך מתכתבת עמדתו של אביב אברמוביץ' עם הסרטון של דורון בר?
• האם הצעתו של אברמוביץ' להפוך את תל אביב לעיר בירה היא פתרון יאות למצוקה שמציג בר?
חלק ד': חזון ישעיהו
ניתן לראות בחזון ישעיהו חזון דתי אך גם ניתן לראות בו חזון קוסמופוליטי א-דתי:
א הַדָּבָר אֲשֶׁר חָזָה יְשַׁעְיָהוּ בֶּן-אָמוֹץ עַל-יְהוּדָה וִירוּשָׁלִָם.
ב וְהָיָה בְּאַחֲרִית הַיָּמִים, נָכוֹן יִהְיֶה הַר בֵּית ה' בְּרֹאשׁ הֶהָרִים, וְנִשָּׂא מִגְּבָעוֹת; וְנָהֲרוּ אֵלָיו כָּל-הַגּוֹיִם.
ג וְהָלְכוּ עַמִּים רַבִּים וְאָמְרוּ לְכוּ וְנַעֲלֶה אֶל הַר ה' אֶל בֵּית אֱלֹהֵי יַעֲקֹב, וְיֹרֵנוּ מִדְּרָכָיו, וְנֵלְכָה בְּאֹרְחֹתָיו: כִּי מִצִּיּוֹן תֵּצֵא תוֹרָה וּדְבַר-ה' מִירוּשָׁלִָם.
ד וְשָׁפַט בֵּין הַגּוֹיִם וְהוֹכִיחַ לְעַמִּים רַבִּים; וְכִתְּתוּ חַרְבוֹתָם לְאִתִּים וַחֲנִיתוֹתֵיהֶם לְמַזְמֵרוֹת. לֹא-יִשָּׂא גוֹי אֶל-גּוֹי חֶרֶב, וְלֹא-יִלְמְדוּ עוֹד מִלְחָמָה. (ישעיהו, פרק ב', פסוקים א-ד)
• האם ניתן לראות במודל של ישעיהו מודל שראוי לשאוף אליו ביחס לירושלים?
• איזה מודלים אחרים אתם מציעים שיהפכו את ירושלים למוקד משמעותי יותר לאחדות העם היהודי?
_______________________________________________________________________________________
נספחים
נספח א': מפת התלתן
נספח ב':
ירושלים או תל אביב? עיר הבירה שלי? תל אביב (אביב אברמוביץ', 21/05/09)
הוויכוחים על עתידה של ירושלים, ששוב עלו לכותרות השבוע בעקבות פגישת אובמה ונתניהו, צצים מעל פני השטח מדי כמה חודשים. כל יוזמה מדינית חדשה, פסגה דיפלומטית או מפגש בכירים בדרג כזה או אחר, מחזיר את הדיון בסוגיה הישראלית-פלסטינית אל שאלת מיליון הדולר: מה יהיה עם ירושלים? בדיון הזה תמיד חוזרים על אותם דברים – אותן שורות, אותן נימוקים. "בירת ישראל לנצח נצחים", אהב לומר רה"מ לשעבר, אריאל שרון. "בירתנו הנצחית לעולמי עד", מצהיר רה"מ נתניהו היום בפני כל דורש, עד שנדמה שמדובר באקסיומה שהונחתה עלינו משמיים. אך האם ירושלים אכן ראויה לתואר עיר הבירה האמיתית שלנו? האם רוב העם באמת מחובר אל "עיר הנצח-שלנו-לדורי-דורות-נגעתי-באדום"?
נדמה לי שמישהו צריך לשים את הדברים על השולחן: כבר הרבה זמן שירושלים היא בעיקר שם גדול ומפוצץ, כותרת ראשית מעולה למאמרים מימין, מרכיב הכרחי בכל נאום מדיני באשר הוא, אך לא הרבה מעבר. פרט להיותה שריד ארכיוני וסמל היסטורי יהודי-דתי בעיקרו, ירושלים היא היום בירה בזמן עבר. גבירותיי ורבותיי, אני מצהיר בזאת חגיגית: עיר הבירה שלי היא תל אביב. נכון, ירושלים היא העיר הכי גדולה בישראל. אלא שבקצב ההגירה השלילית ממנה, לא בטוח שהיא תישאר העיר היהודית הכי גדולה. רק אתמול פורסם כי בעוד 26 שנים בלבד – לא בדיוק נצח בשום קנה מידה – מחצית מתושבי הבירה שלנו צפויים להיות ערבים. עדיין "בירת העם היהודי" לעולמי עד?
עיר בירה אמורה לרכז את מרבית מוסדות השלטון המרכזיים, מתוך רצון לקרב את השלטון לעם ואת העם לשלטון. אז עם יד על הלב – כמה מכם ביקרו אי פעם בכנסת, בית המחוקקים שלנו? כמה מכם באמת חזו מקרוב בעבודת המליאה, התארחו בבית הנשיא או אפילו קפצו לביקור בבית המשפט העליון? מבטיח לכם שלא הרבה, ובטח שלא הרבה פעמים. עכשיו רק דמיינו את משכן הכנסת בתל אביב. עם שיווק נכון וצעיר, כפי שיודעים לעשות כאן, במקום מוסד מיושן וארכאי, צעירים עוד יחלמו להיות ח"כים.
אבל עזבו רגע את הנתונים והעובדות היבשות – כל ילד יודע שבתל אביב פשוט הרבה יותר מעניין. צעירים מירושלים הודו בכך בפה מלא בפני ראש העירייה שלהם, בכתבת חדשות 2 בשבת. חיי הלילה בעיר העברית הראשונה הפכו בשנים האחרונות לשם דבר לא רק בביצה הלבנטינית שלנו, אלא בעולם כולו. תל אביב מהווה את המרכז התרבותי והכלכלי הגדול של ישראל, ובעוד מעמדה הבינלאומי של ירושלים הולך ונשחק, מעמדה של תל אביב רק מתחזק. אין כאן שום ויכוח: העיר הזאת שייכת לנו, היא מעוצבת בדמותנו והיא מי שאנחנו – היום, לא לפני עשרות שנים. להבדיל מהבירה הפרה-היסטורית הנוכחית, המורמת מעם, תל אביב שלי מייצגת את הציונות האמיתית, הנוכחית, הרלוונטית והבועטת. היא מציגה התחדשות תרבותית, פלורליזם, קידמה ופתיחות, אל מול הסגירות החרדית והכפייה הדתית שמבצבצת לה תחת כל אבן ירושלמית.
אני אוהב את ירושלים. נוף ההרים שלה יפהפה בעיניי, אתריה העתיקים נפלאים, ורחובותיה וסמטאותיה לא פחות מקסומים. אני גם מעריך מאוד את המורשת שלה, ומכיר בחשיבותה ההיסטורית עבור העם הזה. אלא שאין לכך קשר לשאלה האם עליה להמשיך ולשמש כעיר הבירה שלנו או לא. הגיע הזמן להתקדם הלאה, להפנים את רוח התקופה ולהחליט בהתאם. דווקא ביום ירושלים מתבקש לומר זאת – הבירה האמיתית של ישראל צריכה להיות תל אביב. עיר בלי הפסקה, למדינה בלי הפסקה.