רציונל: החברה הישראלית הייתה חברה של כור ההיתוך ששאפה לייצר דמות אחידה, סטריאוטיפית של "הישראלי". ומי שחרג הוקע החוצה. כך נוצרו להם זרמים זרמים, שבטים שבטים של אלו החיים לצד
רציונל- הפיכת המושג עמיות יהודית מכללי לאישי. איך הוא מתכתב עם החיים שלי? עם מאפיינים זהותיים שלי? מטרות- – המשתתפים ילמדו ויפנימו את מודל ששת הנכסים של העמיות היהודית –
רציונל: עמיות יהודית היא מושג מאתגר להמשגה. יש לו פרשנויות מרובות, ביטויים מגוונים הלכה למעשה ויש צורך להנגיש את עקרונותיו לשם הבנתו מטרות: – המשתתפים יבינו את מערכת הקשרים הפוטנציאלית
מאמר של מוקי צור על גיבוש עולם הטקסים והמשמעויות סביב מחזור החיים במשפחות החילוניות בישראל מהקמתה ועד ימינו. ברית מילה וכניסה לעולם הלימודים במחזור החיים שהתעצב והלך ביישוב ובמדינת ישראל
https://www.facebook.com/watch/?v=427321714758969 רק אל תגיד תורה. תקרא לזה מקורות התרבות, ארון הספרים היהודי, אבל לא תורה. המילה הזו לא עוברת מסך אצל חילוניים, משדרת דוסיות, מרחיקה. זו מילה 'מדיתה'.. את הטקסט
רציונל: בסוף המאה ה- 19 ובתחילת המאה ה- 20 נאבקו יהודים לדבר ולכתוב עברית. בן יהודה וממשיכיו הבינו שהשפה המתחדשת היא המפתח לצמיחה של התנועה הציונית ושל מדינת ישראל. מטרה:
רציונל: את הביטוי 'שפה מכוננת מציאות' ניתן להבין באופן פילוסופי וגם ליישם על תופעות תרבותיות וחברתיות ברחבי העולם ובישראל. עלינו מוטלת מצד אחד לחדד את ההבנה של המציאות שאנחנו מכוננים
רציונל: לפי המסורת והדת היהודית – יש לשפה העברית כוח מיסטי רב לשנות ולהשפיע על עולמות רוחניים ואנושיים. שימוש ברובד זה שמור ליחידי סגולה, המכונים מקובלים. עם זאת, מודעות לרובד
רציונל: העברית היא שפה גמישה ומשתנה באופן תדיר. האם זה נכון לשים לה גבולות? האם אנשי הסמכות הלשוני (בלשנים / אנשי אקדמיה) באמת יכולים לשלוט בשינויים של השפה? ומה הם
רציונל: פרקי אבות הוא אחד ממאגרי האימרו ודברי החוכמה המשמעותיים ביותר של עם ישראל. העברית והפואטיקה של החיבור הם מנכסי צאן ברזל של השפה העברית. יש מקום להתעכב על השפה