רציונל: בדרך כלל אנחנו לא מעריכים מספיק את תפקיד העברית בהפיכת העמיות היהודית לייחודית ומיוחדת.מקומה של העברית הוא ראשית כל סימלי. זוהי שפתו של העם היהודי, של הטקסטים המרכזיים שלו,
רציונל: 'חיינו רצופים קשיים והישגים, יש מי שרואה את ההישגים בלבד ויש הרואה את הקשיים בלבד. בשני המקרים מתקבלת תמונה בלתי נכונה, כי המציאות שלנו איננה כולה אור ואיינה כולה
רציונל: מהי אחריות? מי לוקח אותה ועל מה לוקח אותה? מה בין 'אח' ל'אחר' ל'אחרי' ל'אחריו'? מטרות: 1. המשתתפים יבררו עבור עצמם מהי אחריות אישית וחברתית 2. המשתתפים יגבשו
רציונל: העולם היהודי הגלובלי מורכז בזרמי מחשבה ואורח חיים מרובים. בישראל הנטייה היא לחלק את הזרמים לאורתודוקסים ושאינם אורתודוקסיים מבלי להכיר את הזרמים הפלורליסטיים, את המגוון הקיים בחברה האורתודוקסית או
רציונל: הקהילה החרדית בישראל מהווה כרבע מהאוכלוסיה. 25% מהחברה הישראלית שאיננו מכירים. שלומדים במוסדות נפרדים, במערכות חינוך נפרדות, שגרים שערים או שכונות נפרדות, בלי ייצוג שלטוני נפרד ועוד. מתוך היפרדות
רציונל: עולם היצירה היהודית הוא רחב ועמוק לאין שיעור. הוא כולל מרחב טקסטואלי עשיר ודינאמי ושלל ביטויים אומנותיים לרעיונותיו. הוא נכס משותף ליהודים באשר הם ויכול להיות כלי משמעותי לחיבורם
רציונל: הרשתות החברתיות מאפשרות לנו להיות חשופים באופן כמעט מיידי לכל העוולות שקורות בחבה הישראלית. מרפרוף מהיר בעיתונים או בין ערוצי הטלוויזיה עולה תמונה עגומה שמייצרת תחושות ייאוש וניכור. האמנם
רציונאל- בחיים האמיתיים ישנה לא אחת התמודדות עם ערכים שמתנגשים ויש צורך לבחור מהו הערך המרכזי בו אנו בוחרים שיכווין אותנו בחיינו. מטרות השיעור- • החניך ילמד להשליך את הערכים
רציונל: מהו הזיכרון ההיסטורי המשותף שלנו? האמנם ישנו 'סל זיכרונות' משותף? אילו מתחים עלולה הקביעה הזו להציף (אם בכלל)? מטרות: • המשתתפים יכירו בעובדה כי מה שטריוויאלי עבורם, אינו בהכרח
רציונל- בתקשורת הפופולרית מוצגים החרדים לא אחת כקנאים קיצוניים שחרף היותם שייכים לחברה הישראלית, בזים לסמליה ולמנהגיה. הדבר מקבל ביטוי חריף יותר ככל שמתקרבים ל'חגים הלאומים'. תמונות של חרדים שאינם
רציונל: החברה הישראלית הייתה חברה של כור ההיתוך ששאפה לייצר דמות אחידה, סטריאוטיפית של "הישראלי". ומי שחרג הוקע החוצה. כך נוצרו להם זרמים זרמים, שבטים שבטים של אלו החיים לצד
רציונל- הפיכת המושג עמיות יהודית מכללי לאישי. איך הוא מתכתב עם החיים שלי? עם מאפיינים זהותיים שלי? מטרות- – המשתתפים ילמדו ויפנימו את מודל ששת הנכסים של העמיות היהודית –
רציונל: עמיות יהודית היא מושג מאתגר להמשגה. יש לו פרשנויות מרובות, ביטויים מגוונים הלכה למעשה ויש צורך להנגיש את עקרונותיו לשם הבנתו מטרות: – המשתתפים יבינו את מערכת הקשרים הפוטנציאלית
רציונל: בסוף המאה ה- 19 ובתחילת המאה ה- 20 נאבקו יהודים לדבר ולכתוב עברית. בן יהודה וממשיכיו הבינו שהשפה המתחדשת היא המפתח לצמיחה של התנועה הציונית ושל מדינת ישראל. מטרה:
רציונל: את הביטוי 'שפה מכוננת מציאות' ניתן להבין באופן פילוסופי וגם ליישם על תופעות תרבותיות וחברתיות ברחבי העולם ובישראל. עלינו מוטלת מצד אחד לחדד את ההבנה של המציאות שאנחנו מכוננים
רציונל: העברית היא שפה גמישה ומשתנה באופן תדיר. האם זה נכון לשים לה גבולות? האם אנשי הסמכות הלשוני (בלשנים / אנשי אקדמיה) באמת יכולים לשלוט בשינויים של השפה? ומה הם
רציונל: פרקי אבות הוא אחד ממאגרי האימרו ודברי החוכמה המשמעותיים ביותר של עם ישראל. העברית והפואטיקה של החיבור הם מנכסי צאן ברזל של השפה העברית. יש מקום להתעכב על השפה
רציונל: מדינת ישראל היא נתון כבר למעלה משבעים שנה. דווקא עיון בשאלת הנחיצות של המדינה אל מול האופציות השונות – מסייעת לנו להבין את המקום שתופסת המדינה ואת היסודות עליה
רציונל: מדינת ישראל היא הניסוי הגדול של המאה ה-20. בתור ניסוי – לומדים על ההשפעה שלה על העם היהודי תוך כדי תנועה. במערך ניחשף להשפעות מפלגות ומאחדות של המדינה ונבין
רציונל העיסוק במטרותיה של מדינת ישראל ובהגשמתן הינו מפתח להבנה מעמיקה של מצבה של המדינה היום ולאן היא שואפת להתקדם. מטרה רכישת כלים אידיאולוגיים משמעותיים להבנת המציאות הישראלית. עזרים:
השפה העברית 1. מלחמת השפות בראי ימינו: ההתעקשות על השפה העברית מלווה את השפה עוד מתקופת התנ"ך ("דבר נא אל עבדיך ארמית ואל תדבר אלינו יהודית" אומרים נציגי חזקיה לרבשקה),
רציונל: מהיכן צמחה התפיסה הערכית היהודית? ניתן לומר שמעשרת הדיברות. עשרת הדיברות מכילים בתוכם את הגרעין הערכי של עם ישראל. לכן – ראוי להתעכב ולעסוק עיסוק מחודש בעשרת הדיברות. מטרה:
רציונל: הערך של ערבות הדדית הוא ערך יהודי מוביל המקשר בין ערכים יהודיים רבים ומשמעותיים. ערך זה הוא מפתח חשוב ליצירה של תחושת חיבור בין יהודים ברחבי העול והבנת החיבור
רציונל: המערך מציג את הערכים היהודיים מול הערכים הכלליים ושואל שאלות לגבי הנבדלות שלהם – האם היא הכרחית? מה הופך ערך ליהודי?. תובנות לגבי ערכים יהודיים מכשירות את הקרקע למגע
רציונל: ערכים הם מבנים נפשיים שמשפיעים על איך שאנחנו מבינים ופועלים בעולם. היכרות איתם תסייע לנו לחיות חיים אוטונומיים וחופשיים יותר ולבחור בצורה מושכלת יותר את ערכינו. מטרה: הבנה בסיסת
רציונל: ההווה מאתגר מחדש את מושג היצירה היהודית – בלגיטימיות של השימוש בה לצרכים אומנותיים ומסחריים ובפירושים שנותנות לה הרשתות החברתיות. מטרה: התמודדות עם שאלות בנוגע לגבולותיה של היצירה היהודית
רציונל: המושג 'ארון הספרים היהודי' מכיל בתוכו את השאיפה לקובץ סגור של יצירות שמרגע שעשית איתן היכרות – עולם היצירה הכתובה היהודית אינו זר לך. גם אם בפועל התפיסה הזאת
רציונל: דרך טובה להכיר יצירות יהודיות היא למקם אותן על ציר הזמן וכך לבנות עם השנים רצף של יצירות הקשורות לזמן ולמקום יצירתן. מטרה: היכרות עם יצירות יהודיות מרכזיות ועם
רציונל: את מה אנחנו מכניסים תחת הכותרת של יצירה יהודית? האם יש יצירות ששייכות להיכל התהילה וכאלה ששייכות לשוליים? מי קובע? ועל פי איזה קריטריונים? אולי צריך לתת להיסטוריה לקבוע
רציונל: הסיפורים הגדולים של עם ישראל מתפקדים כמיתוסים – הם מכוננים תודעה וערכים. למיתוסים מערכת יחסים מעניינת עם עובדות היסטוריות וארכאולוגיות. לפעמים נוטים לחשוב שדי בעובדות הסותרות את המיתוס כדי
רציונל: בניסיון לזכור דברים באופן קולקטיבי יש סכנה שהזיכרון ישתלט על החיים. זה נכון בעיקר כשמדובר בהנצחה, שהיא אחת הדברים לשמר זיכרון של אירוע ושל אדם. אל מול ההנצחה מעמידה
רציונל: עד כמה יש בידינו החופש לעצב את הזיכרון הקולקטיבי שלנו? מי משפיע על הזיכרון הקולקטיבי? האם אלו מאורעות דרמטיים במיוחד? או דווקא קבוצות של מנהיגים, כמו חז"ל, שבוחרים מה
רציונל: מקרים של אבדן זיכרון, כמו זה של יואב קוטנר, מלמדים אותנו שהזהות שלנו מורכבת מזיכרונות שונים. ללא זיכרון – אין זהות. אחת הדרכים לבחון את הזיכרון הקולקטיבי היהודי היא
רציונל: תחום הדת והמדינה מורכב מאוד במדינת ישראל. המצב בארץ, של אי הפרדה ברורה בין דת למדינה – מעכב ומפתח כאחד את החופש לאורח חיים יהודי, חופשי ופלורליסטי. המערך הזה
רציונל: מהו טקס? מה המיוחד בטקסים היהודיים? כיצד מגלמים ומשפיעים הטקסים היהודיים על האורח החיים היהודי? איך בונים הטקסים היהודיים את המרחב האישי, המשפחתי והקהילתי היהודי. מטרה: לקיחת בעלות
רציונל: החגים היהודיים במדינת ישראל שונים בהרבה מובנים מהחגים בחו"ל. בשיעור הנוכחי נעשה היכרות עם ההשפעה של הציונות ומדינת ישראל על החגים היהודיים. כמו כן – נעשה היכרות עם חג
רציונל: השבת, כפי שסבור אחד העם, היא מעין קפסולה מהותית מרוכזת של אורח חיים יהודי. הפוטנציאל הגלום בה והמגוון של הדרכים להשתמש בה ולקדם דרכה ערכים שונים הוא מאוד גדול
רציונל: בשיעור ננסה להבין את הביטוי אורח חיים יהודי דרך שאלות על מרכיביו הקריטיים, הראשוניים של אורח חיים זה, שאי אפשר בלעדיהם. נשאל האם ישנם מאפיינים חיוניים שאם הם אינם
אליעזר בן יהודה: החלום ושברו למן אז נדלקה בנפשי אש האהבה ללשון העברית, אש אשר מים רבים של שטף החיים אחרי-כן לא יכלו לכבותה. יהודה עמיחי: תיירת פעַם הָיְתָה כָּאן
לכל אחד מאתנו יש סיפור חיים. עלילה פנימית – שהרציפות שלה, שהמשמעות שלה, היא עצם חיינו. אפשר לומר שכל אחד מאתנו בונה וחי 'עלילה', והעלילה הזו היא עצמנו, הזהות שלנו.
ביום השואה לקחו את כל הכיתות לאולם התעמלות. באולם סידרו מין במה מאולתרת ומאחוריה הדביקו על הקיר בריסטולים שחורים עם שמות של מחנות ריכוז וציורים של גדרות תיל. כשנכנסנו לאולם,
מי באמת חיבר את התפילה לשלום המדינה? פתק שנתגלה לאחרונה בארכיון עגנון הוא 'האקדח המעשן' בוויכוח הנמשך כבר יותר משלושים שנה. שבועיים לפני ראש השנה של שנת תש"ט (20.9.1948) פורסמה
רציונל: בדרך כלל אנחנו לא מעריכים מספיק את תפקיד העברית בהפיכת העמיות היהודית לייחודית ומיוחדת.מקומה של העברית הוא ראשית כל סימלי. זוהי שפתו של העם היהודי, של הטקסטים המרכזיים שלו,
מה לנו ולחז"ל? התנ"ך הוא השורש שממנו נולדה היהדות, אך יסוד ההישרדות שלנו כעם וכתרבות נעוץ במסורת חז"ל. הם בנו את הגשר ויצרו את הקשר שבין התנ"ך השייך לתקופה קדומה
רציונל: 'חיינו רצופים קשיים והישגים, יש מי שרואה את ההישגים בלבד ויש הרואה את הקשיים בלבד. בשני המקרים מתקבלת תמונה בלתי נכונה, כי המציאות שלנו איננה כולה אור ואיינה כולה
פרשת מסעי מה זה בעצם אומר להיות חלק מהעם היהודי? מה הקשר בין יהודי שחי בישראל לזה שחי בקולרדו או בניוזילנד? ואיך אנחנו מעצבים את ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית? למושג
רציונל: עולם היצירה היהודית הוא רחב ועמוק לאין שיעור. הוא כולל מרחב טקסטואלי עשיר ודינאמי ושלל ביטויים אומנותיים לרעיונותיו. הוא נכס משותף ליהודים באשר הם ויכול להיות כלי משמעותי לחיבורם
רציונאל- בחיים האמיתיים ישנה לא אחת התמודדות עם ערכים שמתנגשים ויש צורך לבחור מהו הערך המרכזי בו אנו בוחרים שיכווין אותנו בחיינו. מטרות השיעור- • החניך ילמד להשליך את הערכים
פרשת עקב- הפרשה היא משך ישיר מהפרשה הקודמת (ואתחנן) ובו משה ממשיך את נאומו, רגע לפני הכניסה לארץ ישראל ולמעשה לפני מותו. הדברים שלו משלבים בין תוכחת העם, הצגת עקרון
פרשת ניצבים הפרשה מתמצתת את הברית בין ה' לבני ישראל לשני רעיונות מהותיים: הראשון הוא הדואליות של הברית הזו. מצד אחד היא מיועדת לכלל ישראל כקהילה, כקולקטיב. כעם. במקביל, היא
פרשת כי תבוא פרשת כי תבוא לעולם תהיה הפרשה האחת לפני האחרונה בשנה היהודית, כיוון שבה כלולה פרשת הברכות והקללות, ואין רוצים לסיים את השנה בדבר רע. פרשה זו מכונה
רציונל- התורה שלנו, המורכבת מחמישה ספרים המכילים 54 פרשות (הנחלקות לעיתים למספר פרשיות שונות), אותן אנו קוראים כל שבוע, הוא אסופת סיפורים נפלאה. בין אם אנו מאמינים כי הדברים הכתובים
מאמר של מוקי צור על גיבוש עולם הטקסים והמשמעויות סביב מחזור החיים במשפחות החילוניות בישראל מהקמתה ועד ימינו. ברית מילה וכניסה לעולם הלימודים במחזור החיים שהתעצב והלך ביישוב ובמדינת ישראל
https://www.facebook.com/watch/?v=427321714758969 רק אל תגיד תורה. תקרא לזה מקורות התרבות, ארון הספרים היהודי, אבל לא תורה. המילה הזו לא עוברת מסך אצל חילוניים, משדרת דוסיות, מרחיקה. זו מילה 'מדיתה'.. את הטקסט
בעמוד זה ניתן למצוא דף הנחייה לפעילות העוסקת בשאלת יחסי ישראל והתפוצות. הפעילות, שנכתבה ע"י יערה סלמון מיכאלי ממכינת 'קול עמי' (כחלק מסדרת תכניות העשרה חינוכיות חווייתיות לעולם העמיות היהודית), נועדה לחדד את
בעמוד זה ניתן למצוא דף מקורות שנערך ע"י יערה סלמון מיכאלי ממכינת 'קול עמי', העוסק בתפקידו של הזיכרון ההיסטורי (והזיכרון בכלל). השאלה המונחת בבסיס דף הלימוד קשורה למתח שבין זיכרון כנס
בעמוד זה ניתן למצוא מערך לימוד שנכתב ע"י יערה סלמון מיכאלי ממכינת 'קול עמי', העוסק בתפקידו של הזיכרון הקולקטיבי כבסיס לפיתוח זהות. המערך מציע בפני הלומד את האפשרות להגדיר את עצמו כיהודי
בעמוד זה ניתן למצוא מערך לימוד שנכתב ע"י יערה סלמון מיכאלי ממכינת 'קול עמי', העוסק בחיבור שבין 'השילוש' הישראלי: עם ישראל, ארץ ישראל ומדינת ישראל, והתפקיד של כל אחד מהם בימינו.
בעמוד זה ניתן למצוא מערך לימוד שנכתב במכינת 'קול עמי', ועוסק בשאלת הקשר בין ישראל ליהדות התפוצות דרך השאלה האם ראוי כי יהודים מארה"ב ידליקו משואה בטקס הדלקת המשואות הרשמי
בעמוד זה ניתן למצוא מערך לימוד שנכתב ע"י יערה סלמון מיכאלי ממכינת 'קול עמי', ועוסק בשאלת הצורך בקיומה של מדינת ישראל לעם היהודי. השאלה העומדת במרכז המערך הינה: האם עם ישראל יכול
בעמוד זה ניתן למצוא קישור למאמר באתר 'מכון שיטים', הכולל גם הקלטת וידאו של פאנל שנערך במסגרת פסטיבל 'הקהל' 2018, תחת הכותרת 'האם תתכן אחדות ישראל בין הארץ והתפוצות? חג
בעמוד זה ניתן לקרוא ולהוריד את מאמרם של חגית הכהן וולף וגבי הורנצ'ק, העוסק בתפישת הגדרות הזהות של 'יהודים' ו-'ישראלים' בקרב יהודים החיים בארץ. המאמר, הארוך יחסית (כ-25 עמ') והכתוב
בעמוד זה ניתן למצוא קישור למסמך ארוך (כ-120) של צוות המשימה הבינלאומי לחינוך לעמיות יהודית, אשר עוסק בשאלת העמיות היהודית מנקודת מבט חינוכית, דרך האתגר של הנחלת תפיסת שייכות, מעורבות ומחויבות לעם
בעמוד זה ניתן לקרוא ולהוריד את חוברת 'בשערי עמיות יהודית' שיצאה בהוצאת בית התפוצות ואשר מוקדשת לעיסוק בנכסים ההיסטוריים של העם היהודי: זיכרון היסטורי, אורח חיים יהודי, עולם ערכים חברתי-יהודי, זיקה רבת פנים לישראל, עולם
בעמוד זה ניתן לקרוא ולהוריד מאמר ארוך יחסית (כ-22 עמודים) שכתב ירדן פריימן, העוסק בשילוב עולם התוכן של העמיות היהודית במסגרת תכניות חינוכיות. המאמר עוסק ברקע להתפתחות המושג עמיות יהודית
בעמוד זה ניתן למצוא מסמך מידע העוסק בדמוגרפיה היסטורית של העם היהודי, ומרכז את הנתונים החשובים בתחום. המסמך, שהוכן במכינת 'קול עמי', מציג את השינויים בדמוגרפיה היהודית לאורך ההיסטוריה ופיזור
בעמוד זה ניתן לקרוא ולהוריד מקבץ של ארבעה שיעורים העוסקים בנכס של השפה העברית וחשיבותה. ההנחה עליה מבוססים השיעורים הינה כי השפה העברית מהווה את ה-'ד.נ.א' התרבותי של עם ישראל. לכן,
בעמוד זה ניתן לקרוא ולהוריד מקבץ של ארבעה שיעורים העוסקים בנכס של מדינת ישראל וחשיבותה. ההנחה עליה מבוססים השיעורים הינה כי לישראל ישנה חשיבות מרכזית לחיזוק השייכות של היהודים לעם
בעמוד זה ניתן לקרוא ולהוריד מקבץ של ארבעה שיעורים העוסקים בנכס של אורח החיים היהודי. ההנחה עליה מבוססים השיעורים הינה כי הזיכרון היהודי הקולקטיבי הוא מרכיב חשוב ביצירת תחושה של אחדות
בעמוד זה ניתן לקרוא ולהוריד מקבץ של ארבעה שיעורים העוסקים בארון הספרים ועולם היצירה היהודי. המקבץ מעמיד במרכז את השאלה: מהי יצירה יהודית עבורנו וממה מורכב ארון הספרים היהודי שלנו? זאת
בעמוד זה ניתן לקרוא ולהוריד מקבץ של חמישה שיעורים העוסקים בנכס של אורח החיים היהודי. ההנחה עליה מבוססים השיעורים הינה כי כולנו מקיימים אורח חיים יהודי עשיר, היכול להוות גשר בינינו
בעמוד זה ניתן למצוא מערך הדרכה שהוכן במכינת 'קול עמי' ועוסק בעולם היצירה היהודי ובגוונים והזרמים השונים שבו, כחלק מאוסף המערכים בתחום העמיות היהודית. המערך, שנכתב במסגרת תכניות ההעשרה החינוכיות-חווייתיות לעולם
רציונל: בדרך כלל אנחנו לא מעריכים מספיק את תפקיד העברית בהפיכת העמיות היהודית לייחודית ומיוחדת.מקומה של העברית הוא ראשית כל סימלי. זוהי שפתו של העם היהודי, של הטקסטים המרכזיים שלו,
פרשת מסעי מה זה בעצם אומר להיות חלק מהעם היהודי? מה הקשר בין יהודי שחי בישראל לזה שחי בקולרדו או בניוזילנד? ואיך אנחנו מעצבים את ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית? למושג
רציונל: העולם היהודי הגלובלי מורכז בזרמי מחשבה ואורח חיים מרובים. בישראל הנטייה היא לחלק את הזרמים לאורתודוקסים ושאינם אורתודוקסיים מבלי להכיר את הזרמים הפלורליסטיים, את המגוון הקיים בחברה האורתודוקסית או
רציונל: הקהילה החרדית בישראל מהווה כרבע מהאוכלוסיה. 25% מהחברה הישראלית שאיננו מכירים. שלומדים במוסדות נפרדים, במערכות חינוך נפרדות, שגרים שערים או שכונות נפרדות, בלי ייצוג שלטוני נפרד ועוד. מתוך היפרדות
רציונל: עולם היצירה היהודית הוא רחב ועמוק לאין שיעור. הוא כולל מרחב טקסטואלי עשיר ודינאמי ושלל ביטויים אומנותיים לרעיונותיו. הוא נכס משותף ליהודים באשר הם ויכול להיות כלי משמעותי לחיבורם
רציונאל- בחיים האמיתיים ישנה לא אחת התמודדות עם ערכים שמתנגשים ויש צורך לבחור מהו הערך המרכזי בו אנו בוחרים שיכווין אותנו בחיינו. מטרות השיעור- • החניך ילמד להשליך את הערכים
רציונל: מהו הזיכרון ההיסטורי המשותף שלנו? האמנם ישנו 'סל זיכרונות' משותף? אילו מתחים עלולה הקביעה הזו להציף (אם בכלל)? מטרות: • המשתתפים יכירו בעובדה כי מה שטריוויאלי עבורם, אינו בהכרח
פרשת עקב- הפרשה היא משך ישיר מהפרשה הקודמת (ואתחנן) ובו משה ממשיך את נאומו, רגע לפני הכניסה לארץ ישראל ולמעשה לפני מותו. הדברים שלו משלבים בין תוכחת העם, הצגת עקרון
פרשת ניצבים הפרשה מתמצתת את הברית בין ה' לבני ישראל לשני רעיונות מהותיים: הראשון הוא הדואליות של הברית הזו. מצד אחד היא מיועדת לכלל ישראל כקהילה, כקולקטיב. כעם. במקביל, היא
פרשת כי תבוא פרשת כי תבוא לעולם תהיה הפרשה האחת לפני האחרונה בשנה היהודית, כיוון שבה כלולה פרשת הברכות והקללות, ואין רוצים לסיים את השנה בדבר רע. פרשה זו מכונה
רציונל- התורה שלנו, המורכבת מחמישה ספרים המכילים 54 פרשות (הנחלקות לעיתים למספר פרשיות שונות), אותן אנו קוראים כל שבוע, הוא אסופת סיפורים נפלאה. בין אם אנו מאמינים כי הדברים הכתובים
אליעזר בן יהודה: החלום ושברו למן אז נדלקה בנפשי אש האהבה ללשון העברית, אש אשר מים רבים של שטף החיים אחרי-כן לא יכלו לכבותה. יהודה עמיחי: תיירת פעַם הָיְתָה כָּאן
לכל אחד מאתנו יש סיפור חיים. עלילה פנימית – שהרציפות שלה, שהמשמעות שלה, היא עצם חיינו. אפשר לומר שכל אחד מאתנו בונה וחי 'עלילה', והעלילה הזו היא עצמנו, הזהות שלנו.
מה לנו ולחז"ל? התנ"ך הוא השורש שממנו נולדה היהדות, אך יסוד ההישרדות שלנו כעם וכתרבות נעוץ במסורת חז"ל. הם בנו את הגשר ויצרו את הקשר שבין התנ"ך השייך לתקופה קדומה
פרשת מסעי מה זה בעצם אומר להיות חלק מהעם היהודי? מה הקשר בין יהודי שחי בישראל לזה שחי בקולרדו או בניוזילנד? ואיך אנחנו מעצבים את ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית? למושג
יצירה 1. באיזו שפה נכתב הכוזרי במקור? 2. מתי נחתם התנ"ך? ע"י מי? 3. מהן מגזרות "מזרח"? https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%92%D7%96%D7%A8%D7%AA_%D7%A0%D7%99%D7%99%D7%A8_(%D7%99%D7%94%D7%93%D7%95%D7%AA 4. מה מתואר בתמונה הנ"ל? https://www.kedem-auctions.com/he/node/537 אורח חיים 1. כמה צומות יש
פרשת עקב- הפרשה היא משך ישיר מהפרשה הקודמת (ואתחנן) ובו משה ממשיך את נאומו, רגע לפני הכניסה לארץ ישראל ולמעשה לפני מותו. הדברים שלו משלבים בין תוכחת העם, הצגת עקרון
פרשת ניצבים הפרשה מתמצתת את הברית בין ה' לבני ישראל לשני רעיונות מהותיים: הראשון הוא הדואליות של הברית הזו. מצד אחד היא מיועדת לכלל ישראל כקהילה, כקולקטיב. כעם. במקביל, היא
פרשת כי תבוא פרשת כי תבוא לעולם תהיה הפרשה האחת לפני האחרונה בשנה היהודית, כיוון שבה כלולה פרשת הברכות והקללות, ואין רוצים לסיים את השנה בדבר רע. פרשה זו מכונה
רציונל- התורה שלנו, המורכבת מחמישה ספרים המכילים 54 פרשות (הנחלקות לעיתים למספר פרשיות שונות), אותן אנו קוראים כל שבוע, הוא אסופת סיפורים נפלאה. בין אם אנו מאמינים כי הדברים הכתובים
בעמוד זה ניתן למצוא קישור לכתבת תחקיר מאתר ynet, העוסקת בעתידו של העם היהודי לאור תהליכים של התבוללות והתרחקות מהזהות היהודית בקרב יהודי התפוצות. בתחקיר, אותו ערכה טלי פרקש, מתארים
בעמוד זה ניתן להאזין להקלטת החלק הראשון מתוך תכנית הרדיו 'המעבדה' בתאגיד השידור 'כאן', העוסקת בהיסטוריה של סידור התפילה היהודי. עולם התפילה הוא רחב ידיים, ותופעה שקשה להבין מה נקודת
בעמוד זה ניתן למצוא קישור לכתבת תחקיר מאתר 'דבר ראשון', העוסקת במצבן של הקהילות היהודיות מהזרמים הליברליים בארה"ב (רפורמים, קונסרבטיביים, אורתודוכסים-מודרניים ועוד). בכתבה מתראיינים מספר מנהיגי ציבור ורבנים מקהילות אלו,
בעמוד זה ניתן לקרוא ולהוריד את גיליון 16 המלא של כתב העת 'דפי עמיות', אשר עוסק בשאלת פיתוח המנהיגות הצעירה באוריינצטיה של עמיות יהודית. הגיליון מכיל כ-10 מאמרים, המתמקדים בסוגיית
בעמוד זה ניתן לקרוא ולהוריד את חוברת זרמים ביהדות שהוכנה במכינת קול עמי, יחד עם טבלה המשווה ביניהם בסוגיות המרכזיות שעל סדר יומה של היהדות בימינו: היחס לישראל, מעמד האישה,